משנה פרה ז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ז · משנה ה | >>
הממלא לו ולחטאת, ממלא את שלו תחלה וקושרו באסל ואחר כך ממלא את של חטאת.
ואם מלא של חטאת תחלה ואחר כך מלא את שלו, פסול.
נותן את שלו לאחוריו ואת של חטאת לפניו.
ואם נתן את של חטאת לאחוריו, פסול.
היו שניהן של חטאת, נותן אחד לפניו ואחד לאחוריו, וכשר, מפני שאי אפשר.
משנה מנוקדת
הַמְמַלֵּא לוֹ וּלְחַטָּאת, מְמַלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ תְּחִלָּה וְקוֹשְׁרוֹ בָאֵסֶל וְאַחַר כָּךְ מְמַלֵּא אֶת שֶׁל חַטָּאת. וְאִם מִלֵּא שֶׁל חַטָּאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מִלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ, פָּסוּל. נוֹתֵן אֶת שֶׁלּוֹ לַאֲחוֹרָיו וְאֶת שֶׁל חַטָּאת לְפָנָיו. וְאִם נָתַן אֶת שֶׁל חַטָּאת לַאֲחוֹרָיו, פָּסוּל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁל חַטָּאת, נוֹתֵן אֶחָד לְפָנָיו וְאֶחָד לַאֲחוֹרָיו, וְכָשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר.
נוסח הרמב"ם
הממלא לו ולחטאת -
- ממלא את שלו תחילה, וקושרו באסל,
- ואחר כך ממלא את של חטאת.
- ואם מילא את של חטאת תחילה,
- ואחר כך מילא את שלו - פסול.
- ממלא את שלו תחילה, וקושרו באסל,
- נותן את שלו לאחריו, ואת של חטאת לפניו.
- ואם נתן את של חטאת אחריו - פסול.
- היו שניהן של חטאת -
- נותן אחד לפניו, ואחד לאחריו - וכשר,
- מפני שאי אפשר.
- נותן אחד לפניו, ואחד לאחריו - וכשר,
פירוש הרמב"ם
הממלא לו ולחטאת - מי שימלא מה שייחד לעצמו או לשתותו או לרחוץ בו את זולת זה, וימלא אחר לקידוש, ויצטרך שיקדש אשר ייחדו לעצמו עד שלא יפסל מי חטאת בעשיית מלאכה.
וכבר ביארנו באהלות שאסל הוא הקנה אשר יושם על הכתף ויתלו בו דבר אשר ינשא במשא.
ואמר יתברך "למשמרת למי נדה"(במדבר יט, ט), בזמן שהן שמורים הן מי נדה, ולכן ישימה נוכחו עד שיהיו שמורים נוכח עיניו. ואם מילא שני כדים, הנה אי אפשר לו אלא שישים אחד נוכחו ואחד מאחוריו:
פירוש רבינו שמשון
באסל: במוט וישאוהו במוט בשנים תרגום ירושלמי באסל מלשון (איוב כח) לא תסולה. דרך שואבי מים שנותנין מוט על כתיפם וכד אחד תלוי במוט בראשו מלפניו וכד שני מלאחריו:
ואח"כ מילא את שלו: פסול מטעם מלאכה:
ואת של חטאת לפניו: כדי לעשות בו שמירה מעולה:
ואם נתן את של חטאת לאחריו פסול: אף על גב דלאחריו נמי שמירה היא מדמכשיר בשניהם של חטאת מ"מ כיון דאפשר לעשות שמירה ולא עבד פסול:
מפני שאיפשר: נראה דגרסינן שאי איפשר:
תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ז) "הממלא לו ולחטאת ממלא את שלו תחלה ואח"כ ממלא את של חטאת היה מבקש לשתות ואי אפשר לו אלא א"כ היו שניהם באסל בין שמילא את שלו תחלה ואחר כך מילא את של חטאת בין שמילא את של חטאת ואחר כך מילא את שלו נותן את שלו לאחוריו ואת של חטאת לפניו ואם נתן של חטאת לאחריו פסול." פי' היה מבקש לשתות וכבר מילא את של חטאת וקשרו באסל והאסל על כתיפו ואם היה מניחו עד שישתה היה נופל בארץ וצריך שיהיה על כתיפו לשומרו לפיכך ממלא את שלו אחריו ונותנו באסל להכריע את של חטאת שלא יפול וכיון דמילוי זה לצורך מי חטאת כשר ובלבד שיהא של חטאת לפניו:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הממלא לו ולחטאת - הממלא מים, קצתן רוצה לצרכו ובקצתן רוצה ליתן אפר חטאת:
באסל - במוט. ודרך שואבי מים שנותנים מוט על כתפם וכד מלא תלוי בראש המוט מלפניו וכד אחד מאחריו:
ואח"כ מילא את שלו, פסול - משום מלאכה:
ואת של חטאת לפניו - כדי לעשות בהן שמירה מעולה ז:
ואם נתן של חטאת לאחוריו פסולה - דכתיב למשמרת למי נדה (במדבר יט, ט), בזמן שהן שמורין הן מי נדה, בזמן שאינן שמורין אינן מי נדה:
היו שניהן של חטאת וכו' - דהואיל ומסיק אדעתיה בשלפניו נזכר נמי בשל אחריו. והיינו מפני שאפשר, כלומר אפשר לשמור שלאחריו אגב שלפניו:
פירוש תוספות יום טוב
באסל. פי' הר"ב במוט וכו' וישאוהו במוט בשנים תרגום ירושלמי באסלא מלשון לא תסולה. הר"ש. [ולא ידעתי מה קאמר. דקרא דלא תסלה באיוב כח י"ו ופירשוהו כל המפרשים הראב"ע והרלב"ג והרד"ק בשרשיו ל' ערך ורש"י פי' לשון שבח ואולי לפי שב' החביות שבשתי קצותיו צריכים להיות מלאים בערך ובשיווי אחד שלא יכריע אחד מהן. ע"ש זה יהיה מלשון תסולה האמור. אבל הוא דוחק. ולכן נ"ל שכוונת הר"ש כמו שראיתי בערוך. דעל ההוא דבפרק הנשרפים דף פ"ב בן סלוא על שהסליא עונות של משפחתו. פירוש הגביה. כמו לא תסולה בכתם אופיר. ע"כ]:
ואת של חטאת לפניו. פירש הר"ב כדי לעשות בהן שמירה מעולה. ותמיהני למאי איצטריך למימר שמירה מעולה. והא לאחריו לאו שמירה כלל היא. דעד כאן לא הוי שמירה בלאחריו. אלא כשיש גם כן לפניו. דהואיל ומסיק אדעתי' בשלפניו. כמ"ש הר"ב לקמן. והר"ש שכתב שמירה מעולה. איהו לא פי' לקמן דהואיל ומסיק אדעתיה. אלא כיון שא"א בענין אחר. ומש"ה כתב כאן דלכתחלה בעינן שמירה מעולה. וכך מסיים. ואם נתן של חטאת לאחריו פסול. אע"ג דלאחריו נמי שמירה היא. מדמכשירים בשניהן של חטאת. מ"מ כיון דאפשר לעשות שמירה מעולה ולא עביד פסול. ע"כ:
מפני שא"א. והר"ב העתיק שאפשר. וכן הוא בס"א. אבל הר"ש כתב נראה דגרסינן שאי אפשר וכן העתיק הרמב"ם. ופירש שאי אפשר לו אלא שישים אחד נכחו. ואחד מאחריו. ועיין בר"פ דלעיל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ז) (על הברטנורא) ותמיהני, למאי איצטריך לומר שמירה מעולה, הא לאחריו לאו שמירה כלל היא אלא אם כן יש גם כן לפניו דהואיל כו', כמו שמסיק הר"ב. והר"ש שכתב שמירה מעולה כתב דלאחריו נמי שמירה היא, אלא דלכתחלה היכא שאפשר בעינן שמירה מעולה, ובסיפא כשר מפני שאי אפשר בענין אחר:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
הממלא לו: לצורך ביתו:
וקושרו באסל: טראגע בל"א. ונ"ל דקמ"ל דאף הקשירה באסל שהיא ודאי לצורך נשיאת המי חטאת. אפ"ה מפסיק ופוסל אף בדיעבד. ואי"ל א"כ למה בסיפא לשמעינן רבותא דאפילו קשירה פוסל. י"ל כבר שמעינן ברישא דשניהן שוין:
פסול: וא"ת הרי ק' דיוקי דרישא וסיפא אהדדי. דמרישא משמע דהא במילא שניהן כאחת נפסלו המי חטאת [וכלעיל י"ב]. ומדיוקא דסיפא משמע דבכה"ג כשר. י"ל דבכל כה"ג אמרינן בכל דוכתא דדיוקא דרישא נעשה כמפורש בסיפא [כביצה כד"א]:
ואת של חטאת לפניו: ואין המי חטאת נפסלין מדנושא מימיו עמהן. דעכ"פ הרי אין מרבה הדרך עבורן. ועוד הרי אי אפשר לישא הכד האחד של חטאת באסל. אם לא יתלה דבר א' כנגדו בצד השני. נמצא שמשא מימיו נצרכים למשא מי חטאת [הרא"ש]:
ואם נתן את של חטאת לאחוריו פסול: דלמשמרת למי חטאת כתיב. וכשהן לאחוריו. א"א שלא יסיח דעתו מהן:
מפני שאי אפשר: ר"ל ע"י אותו שלפניו אפשר לו שלא יסיח דעתו גם מאותו שלאחריו. דע"י ששומר אותו שלפניו זוכר תמיד שגם לאחריו יש מי חטאת ואינו מסיח דעתו מהן. ואי גרסינן שאי אפשר. נמי ה"פ. דר"ל שא"א שיסיח דעתו [ועיין לעיל פ"ו סמ"א]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת