משנה עירובין ח ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ח · משנה ה | >>
המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל, הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, אינו אוסר.
רבי יוסי אומר: נכרי אוסר, ישראל אינו אוסר, שאין דרך ישראל לבוא בשבת.
רבי שמעון אומר: אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר, אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו.
משנה מנוקדת
הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבֹּת בְּעִיר אַחֶרֶת,
- אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל,
- הֲרֵי זֶה אוֹסֵר,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
- אֵינוֹ אוֹסֵר.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- נָכְרִי אוֹסֵר;
- יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹסֵר,
- שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא בְּשַׁבָּת.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ הִנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל בִּתּוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר,
- אֵינוֹ אוֹסֵר,
- שֶׁכְּבָר הִסִּיעַ מִלִּבּוֹ:
נוסח הרמב"ם
המניח את ביתו, והלך לשבות בעיר אחרת -
- אחד נוכרי, ואחד ישראל - הרי זה אוסר,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: אינו אוסר.
- רבי יוסי אומר:
- נוכרי - אוסר,
- ישראל - אינו אוסר,
- שאין דרך ישראל - לבוא בשבת.
- רבי שמעון אומר:
- אפילו הניח את ביתו,
- והלך לשבות אצל בתו - באותה העיר,
- אינו אוסר - שכבר הסיע מלבו.
פירוש הרמב"ם
אמרו הרי זה אוסר - עניינו אוסר על בני עירו, מאחר שהוא שכן מכלל השכנים ולא עירב עמהם, אף על פי שאינו מצוי לא נעקרה שכונתו מהכל.
ורבי שמעון אומר, מאחר ששבת בבית שאפשר לו לדור בו ולפיכך אמר בתו, כבר נעקרה שכונתו מאותו המקום זה השבת, ואינו אוסר עליו.
והלכה כרבי יוסי, והלכה כרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הרי זה אוסר - דדירה בלא בעלים שמה דירה:
אינו אוסר - דלאו שמה דירה:
ר' יוסי - נמי ס"ל דלאו שמה דירה, מיהו נכרי אוסר שמא יבא בשבת. והלבה כרבי יוסי:
אצל בתו - דוקא בתו, דעביד אינש דדייר עם חתנו, אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל בנו, שמא תתקוטט כלתו עמו ויצא. והלכה כר"ש:
פירוש תוספות יום טוב
רבי שמעון אומר כו'. כתב הר"ב והלכה כר"ש. גמ':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
המניח את ביתו וכו': פ"ד דהלכות עירובין סי' י"ג י"ד ובטור א"ח סי' שע"א והובאה פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ז) ובפ' הדר (עירובין דף ס"ב) ותוס' שם דף ס"ה ודף ע':
אצל בתו: דוקא בתו דאמרי אינשי נבוח כך כלבא עול נבחה בך גורייתא פוק. אבל הרמב"ם ז"ל שם בפ"ד לא חילק בין בתו לבנו וכתב הרב המגיד דס"ל ז"ל שלא אמרו כן אלא לדבר בהווה ומצוי שדרך בני אדם לשבות אצל בתו יותר מאצל בנו ולעולם אם הסיע לבו אפי' הלך אצל בנו אינו אוסר וכשלא הסיח אפי' אצל בתו ה"ז אוסר ע"כ:
שכבר הסיעה מלבו: בערוך הביאו בערך סא ופירש היסיאה כמו הסיעה כלומר העתיקה וכן נמי גריס ומפרש הסיאו לדבר אחר דתנן במתני' בפרק אין מעמידין: וי"ס שגורסין שכבר הסיע מלבוא:
תפארת ישראל
יכין
הרי זה אוסר: על בני חצרו, דדירה בלי בעלי' שמה דירה היכא דאפשר שיבוא היום אי לאו שבת. מיהו במרוחק מהלך יום אחד, שא"א שיבוא היום, בישראל אסור, משום דכי איתא אסור מדינא, כי ליתא נמי גזרי' שיהי' שמה דירה מדרבנן, אבל עובד כוכבים דכי איתא אינו אוס' רק משום גזירה שילמוד ממעשיו, כי ליתי' לא גזרי' (ש"ם ס"ב ב'):
אינו אוסר: דדירה בלי בעלי' לא שמה דירה:
ר' יוסי אומר נכרי אוסר: אם מרוחק תוך מהלך יום, דשמא יבוא בשבת, ומיירי שדרי' בהחצר ב' ישראלים (כלעיל רפ"ו):
שכבר הסיע מלבו: אבל אצל בנו אינו מסיח דעתו מדירתו, דמצוי קטט כלתו עמו ויצא, משא"כ חתנו אין דרך שיתקוטט. והכי קיי"ל דאצל בתו בין עובד כוכבים בין ישראל אינו אוסר (שע"א):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת