משנה עירובין א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עירובין פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת ערובין · פרק ראשון ("מבוי שהוא") · >>

פרקי מסכת ערובין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה, ימעט.

רבי יהודה אומר, אינו צריך.

והרחב מעשר אמות, ימעט.

ואם יש לו צורת הפתח, אף על פי שהוא רחב מעשר אמות, אין צריך למעט.

משנה ב[עריכה]

הכשר מבוי, בית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומרים, לחי או קורה.

רבי אליעזר אומר, לחיין.

משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא, לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות, שהוא [ניתר] או בלחי או בקורה [נ"א: שהוא צריך לחי או קורה].

על מה נחלקו? על רחב מארבע אמות ועד עשר, שבית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומרים, או לחי או קורה.

אמר רבי עקיבא, על זה ועל זה נחלקו.

משנה ג[עריכה]

הקורה שאמרו, רחבה כדי לקבל אריח, והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים.

דיה לקורה שתהא רחבה טפח, כדי לקבל אריח לאורכו.

משנה ד[עריכה]

רחבה כדי לקבל אריח, ובריאה כדי לקבל אריח.

רבי יהודה אומר, רחבה אף על פי שאינה בריאה.

משנה ה[עריכה]

היתה של קש או של קנים, רואין אותה כאילו היא של מתכת.

עקומה, רואין אותה כאילו היא פשוטה.

עגולה, רואין אותה כאילו היא מרובעת.

כל שיש בהקיפו שלשה טפחים, יש בו רוחב טפח.

משנה ו[עריכה]

לחיין שאמרו, גובהן עשרה טפחים, ורוחבן ועוביין כל שהוא.

רבי יוסי אומר, רוחבן שלשה טפחים.

משנה ז[עריכה]

בכל עושין לחיין, אפילו בדבר שיש בו רוח חיים. ורבי יוסי אוסר.

ומטמא משום גולל. ורבי מאיר מטהר.

וכותבין עליו גיטי נשים. ורבי יוסי הגלילי פוסל.

משנה ח[עריכה]

שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין.

כל פרצה שהיא כעשר אמות, מותרת, מפני שהיא כפתח.

יתר מכאן, אסור.

משנה ט[עריכה]

מקיפין שלשה חבלים, זה למעלה מזה וזה למעלה מזה, ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים.

שיעור חבלים ועוביין, יתר על טפח, כדי שיהא הכל עשרה טפחים.

משנה י[עריכה]

מקיפין בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים.

בשיירא דברו, דברי רבי יהודה.

וחכמים אומרים, לא דברו בשיירא אלא בהווה.

כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב, אינה מחיצה, דברי רבי יוסי בר רבי יהודה.

וחכמים אומרים, אחד משני דברים.

ארבעה דברים פטרו במחנה: מביאין עצים מכל מקום, ופטורים מרחיצת ידים, ומדמאי, ומלערב.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ערובין א ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך הרחב מעשר אמות ימעט אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט.

(ב) הכשר מבוי בית שמאי אומרין לחי וקורה ובית הלל אומרין או לחי או קורה רבי אליעזר אומר לחיים משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא בלחי או קורה ועל מה נחלקו על מארבע אמות ועד עשר שבית שמאי אומרין לחי וקורה ובית הלל אומרין או לחי או קורה אמר רבי עקיבה על זה ועל זה נחלקו.

(ג) קורה שאמרו רחבה לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים דייה לקורה שתהא רחבה טפח כדי אריח לאורכו.

(ד) רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה.

(ה) הייתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהיקפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח.

(ו) לחיים שאמרו גובהן עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהוא רבי יוסי אומר רוחבן שלשה טפחים.

(ז) בכל עושין לחיים ואפילו בדבר שיש בו רוח חיים רבי יוסי אוסר ומטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר וכותבין עליו גיטי נשים רבי יוסי הגלילי פוסל.

(ח) שיירה שחנת בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים ולא יהו פרצות יתרות על הבניין כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יתר מכן אסור.

(ט) מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה זה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין חבל לחברו שלשה טפחים שעור חבלים עוביין יתר על טפח כדי שיהא הכל עשרה טפחים.

(י) מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו שלשה טפחים בשיירה דיברו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים לא דיברו בשיירה אלא בהווה כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברבי יהודה וחכמים אומרים אחד משני דברים ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב.

פירושים[עריכה]