משנה סנהדרין ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ח · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בן סורר ומורה נדון על שם סופו, ימות זכאי ואל ימות חייב, שמיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים, רע להן ורע לעולם.

יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים, רע להן ורע לעולם.

פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים, רע להן ורע לעולם.

כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם, ולצדיקים, הנאה להן והנאה לעולם.

שקט לרשעים רע להן ורע לעולם, ולצדיקים, הנאה להן יא והנאה לעולם.

נוסח הרמב"ם

בן סורר ומורה יידון על שם סופו ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הניה להם והניה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם יין ושינה לרשעים הניה להם והניה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם פיזור לרשעים הניה להם והניה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם ולצדיקים הניה להם והניה לעולם שקט לרשעים רע להם ורע לעולם ולצדיקים הניה להם והניה לעולם.

פירוש הרמב"ם

בן סורר ומורה נדון על שם סופו ימות זכאי כו': נדון על שם סופו כלומר כי התורה העידה מי שהוא בימי קטנותו מרוב התאוה בזה התכלית שאמר אי אפשר לבסוף שלא יגזול בני אדם וישפוך דמים לקחת ממון שיעשה בו מה שהרגיל והש"י צוה שיהרג מפני זה ויהרג הוא לפני שיהרוג לאחרים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נדון על שם סופו - סוף שמכלה ממון אביו ומבקש מה שהורגל בו ואינו מוצא ויושב בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב:

הנאה להן - שאינן מוסיפין לחטוא:

והנאה לעולם - שקטה כל הארץ:

רע להן - שהיו מוסיפים זכיות:

ורע לעולם - שהיו מגינים על דורן ומוכיחין את הדור:

יין ושינה לרשעים - כל זמן ששותים וישנים אין חוטאין ואין מריעין לבריות:

לצדיקים רע להן - שאינם עוסקין בתורה:

ורע לעולם - שכשהן מתבטלים, פורענות באה לעולם:

פיזור - שהן נפרדים זה מזה ואין יכולים להועץ ולסייע זה את זה:

פירוש תוספות יום טוב

בן סורר ומורה נדון על שם סופו וכו'. תניא ר"י הגלילי אומר וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר. ושתה חצי לוג יין האיטלקי אמרה תורה יצא לב"ד ליסקל אלא הגיעה תורה לסוף דעתו וכו'. גמרא. ועמ"ש במשנה ה' פ"י:

שקט וכו' לצדיקים הנאה להם וכו'. שיש להם פנאי לעסוק בתורה ובמצות רש"י. כלומר ולא שיהו שקטים גם מטרדת תורה ומצות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) הנאה כו'. שיש להם פנאי לעסוק בתורה ובמצות. רש"י. כלומר ולא שיהיו שקטים גם מטרדת תורה ומצות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בן סורר ומורה נידון על שם סופו:    גמרא תניא ר' יוסי הגלילי אומר וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האטלקי אמרה תורה יצא לב"ד ליסקל אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומלסטים את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתו של רשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם שינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם שקט לרשעים רע להם ורע לעולם ולצדיקים הנאה להם והנאה לעולם פזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם ע"כ ופי' רש"י ז"ל שקט לצדיקים הנאה להם והנאה לעולם שיש להם פנאי לעסוק בתורה ובמצות ע"כ ותימה שלא פירש זה אמתני':

יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם:    ירושלמי א"ר אבהו ובלבד יין עם רוב שינה א"ר יונתן ישנים הם קמעא מפני שתהא דעתן מיושבת עד כאן. פי' ר' אבהו נראה דקאי אצדיקים:

כנוס לרשעים רע להם וכו':    קשה לע"ד אמאי איצטריך למיתני האי בבא הא מדיוקא דפזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם משתמעא שפיר ובברייתא דר' יוסי הגלילי דאיתא בגמרא כדכתיבנא לא תני לה להאי בבא דכנוס כמו שהראיתיך וצ"ע לע"ד:

תפארת ישראל

יכין

בן סורר ומורה נדון על שם סופו:    דכשיכלה הון אביו ילסטם הבריות:

הנאה להן:    שימנעו מלחטוא:

והנאה לעולם:    שתשקוט הארץ מהצער שיצערו לבריות, וממה שיענשו עבורם:

ולצדיקים רע להן:    שנמנעו מלהרבות זכיות:

ורע לעולם:    שמטיבין לדורם בגופם ובממונם ובחכמתן, אבל גם מגינים עליה מענשי שמים בצדקתם:

יין ושינה לרשעים הנאה להם:    דכששותים ישנים, ונמנעו מלחטוא:

והנאה לעולם:    דכשישתו ויישנו ינוח העולם:

והנאה לעולם:    דעל ידי שנתפזרו נתפרפר כחם מלהרע יחד:

והנאה לעולם:    שעל ידי זה יהיה להם פנאי להרבות בעסק התורה ובמצות ולהיטיב לבריות:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי עא ב