משנה סנהדרין ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בן סורר ומורה -

מאמתי נעשה בן סורר ומורה?

משהביא שתי שערות,

עד שיקיף זקן התחתון - אבל לא העליון,

אלא שדיברו חכמים בלשון נקייה,

שנאמר: "כי יהיה לאיש בן" (דברים כא יח) - ולא בת,

בן - ולא איש.

הקטן - פטור, שלא בא לכלל מצוות.

(ב) מאמתי הוא חייב?

משיאכל - טרמיטר בשר,

וישתה - חצי לוג יין באיטלקי.

רבי יוסי אומר: מנה בשר, ולוג יין.

אכל בחבורת מצוה,

אכל בעיבור החודש,

אכל מעשר שני בירושלים,

אכל נבילות, וטריפות, שקצים, ורמשים,

אכל טבל, ומעשר ראשון,

אכל דבר שהוא מצוה, ודבר שהוא עבירה,

אכל כל מאכל - ולא אכל בשר,

שתה כל משקה - ולא שתה יין,

אינו נעשה בן סורר ומורה - עד שיאכל בשר, וישתה יין,

שנאמר: "זולל וסובא" (דברים כא כ),

אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר "אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר למו" (משלי כג כ).

(ג) גנב משל אביו - ואכל ברשות אביו,

משל אחרים - ואכל ברשות אחרים,

משל אחרים - ואכל ברשות אביו,

אינו נעשה בן סורר ומורה,

עד שיגנוב משל אביו - ויאכל ברשות אחרים.

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיגנוב משל אביו - ומשל אימו.

(ד) היה אביו רוצה - ואימו אינה רוצה,

אימו רוצה - ואביו אינו רוצה,

אינו נעשה בן סורר ומורה.

רבי יהודה אומר:

אם לא היתה אימו ראויה לאביו - אינו נעשה בן סורר ומורה.

היה אחד מהם -

גידם, או חיגר,

או אילם, או סומא,

או חירש - אינו נעשה בן סורר ומורה,

שנאמר: "ותפשו בו" (דברים כא יט) - ולא גידמין,

"והוציאו אותו" (שם) - ולא חיגרין,

"ואמרו" (דברים כא כ) - ולא אילמין,

"בננו זה" (שם) - ולא סומין,

"איננו שומע בקולנו" (שם) - ולא חירשים.

מתרים בו בפני שלשה - ומלקין אותו.

חזר וקילקל - נידון בעשרים ושלשה.

ואינו נסקל - עד שיהוא שם שלשה הראשונים,

שנאמר: "בננו זה" - זה הוא שלקה בפניכם.

ברח - עד שלא נגמר דינו,

ואחר כך הקיף זקן התחתון - פטור.

אם משנגמר דינו ברח, ואחר כך הקיף זקן התחתון - חייב.

(ה) בן סורר ומורה - ידון על שם סופו,

ימות זכאי - ואל ימות חייב.

שמיתתן של רשעים - הניה להם, והניה לעולם,

ולצדיקים - רע להם, ורע לעולם.

יין ושינה -

לרשעים - הניה להם, והניה לעולם,

ולצדיקים - רע להם, ורע לעולם.

פיזור -

לרשעים - הניה להם, והניה לעולם,

ולצדיקים - רע להם, ורע לעולם.

כינוס -

לרשעים - רע להם, ורע לעולם,

ולצדיקים - הניה להם, והניה לעולם.

שקט -

לרשעים - רע להם, ורע לעולם,

ולצדיקים - הניה להם, והניה לעולם.

(ו) הבא במחתרת - ידון על שם סופו.

היה בא במחתרת, ושבר את החבית -

אם יש לו דמים - חייב,

ואם אין לו דמים - פטור.

(ז) אלו שמצילין אותן בנפשן -

הרודף את חברו להורגו,

אחר הזכור,

אחר נערה מאורסה.

אבל - הרודף אחר הבהמה,

והמחלל את השבת,

והעובד עבודה זרה - אין מצילין אותם בנפשן.

הדף הראשי של משנה סנהדרין ח

משנה סנהדרין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב