משנה סנהדרין ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ב · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מת לו מת, אינו יוצא מפתח פלטרין שלו.

רבי יהודה אומר, אם רוצה לצאת אחר המטה, יוצא, שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר, שנאמר (שם ג) והמלך דוד הלך אחרי המטה.

אמרו לו, לא היה הדבר אלא לפייס את העם יג.

וכשמברין אותו, כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש.

נוסח הרמב"ם

מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטורין שלו רבי יהודה אומר אם רצה לצאת אחר המיטה יוצא שכן מצינו בדויד שיצא אחר מיטתו של אבנר שנאמר והמלך דויד הולך אחרי המיטה (שמואל ב ג לא) אמרו לו לא היה הדבר אלא לפייס וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מסב על הדרגש.

פירוש הרמב"ם

מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו כו': פלטרין שלו הוא ארמונו: לפייסו לדבר על לב העם ולהודיעם כי לא היתה כונתו להרגו: ודרגש הוא ממיני הכסאות והמטות והוא גדול מספסל ואין הלכה כר' יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אינו יוצא מפתח פלטרין שלו - שגנאי הוא למלך להראות עגמת נפש לפני העם:

לפייס את העם - כדי שיכירו שלא בעצת דוד הרג יואב את אבנר. ואין הלכה כרבי יהודה:

דרגש - מטה:

פירוש תוספות יום טוב

אמרו לו לא היה הדבר כו'. וצורך שעה היה מפני שלום המלכות [שלא ימרדו בו בחשבם שהוא צוה להרגו והיה שר צבאם שלוח אליו להשיב לו הממלכה עליהם אבל בלא טענה זו. אם רצה אין שומעין לו. כ"מ פ"ב מהלכות מלכים:

דרגש. פי' הר"ב מטה. וביאר יותר במ"ה פ"ז דנדרים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יג) (על המשנה) לא היה כו'. וצורך שעה היה מפני שלום המלכות כו'. אבל בלא טענה זו אם רצה אין שומעין לו. כ"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ירושלמי:    אית תנאי תנו הנשים מהלכות תחלה והאנשים אחריהם מפני שהן גרמו מיתה לעולם ואית תנאי תנו אנשים תחלה מפני כבוד בנות ישראל שלא יהיו מביטין בנשים:

לא היה הדבר אלא לפייס:    מן דהוה מפייס לנשייא הוה מפייס לגוברייא ומן דהוה מפייס לגוברייא הוה מפייס לנשייא ע"כ. וז"ל הבבלי ת"ר מקום שנהגו נשים לצאת אחר המטה יוצאות לפני המטה יוצאות ר' יהודה אומר לעולם נשים לפני המטה יוצאות שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחר המטה א"ל לא היה הדבר אלא לפייס את העם ונתפייסו שהיה דוד יוצא מבין האנשים ונכנס לבין הנשים ויוצא מבין הנשים ונכנס לבין האנשים שנאמר וידעו כל העם וכל ישראל כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר. ופי' רש"י ונ"י ז"ל שכן מצינו בדוד ואי ס"ד נשים אחר המטה והא לאו אורחיה דדוד לילך עם הנשים ע"כ. פי' לפירושו ז"ל אלא ודאי מאחר שהלך דוד לפייס את הנשים משמע שהיו הולכות הנשים לפנים שהיה אפשר לאנשים שלאחריו לראות איך היה הולך אצלן רק לפייסן כנלע"ד כדי לישב קצת דעת ר' יהודה לחכמים. וראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת את העם:

כל העם מסובין וכו':    פ' ואלו מגלחין (מועד קטן דף כ"ז) ובפ' הנודר מן הירק (נדרים דף נ"ו.) ועיין במ"ש שם בנדרים פ"ז סימן ה' על ענין דרגש:

תפארת ישראל

יכין

כג) אינו יוצא מפתח פלטרין שלו דגנאי לו שיתראה עצב לעיני העם:

כד) והוא מיסב על הדרגש [זאפא] נמוכה והוא דרך כבוד טפי מספסל להכה"ג:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כ א  רמב"ם הלכות מלכים ב ד