משנה סוכה ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ד · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת ומניחים אותן בגיגיות של זהב, כדי שלא יכמושו.

רבי יוחנן בן ברוקה אומר, חריות של דקל היו מביאין וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח, ואותו כא היום נקרא יום חבוט חריות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וּמַנִּיחִים אוֹתָן בְּגִיגִיוֹת שֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמוֹשׁוּ.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין וְחוֹבְטִין אוֹתָן בְּקַרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרָיוֹת.

נוסח הרמב"ם

וכמעשהו בחול כן מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת ומניחים אותן בגיגייות של זהב כדי שלא יכמושו רבי יוחנן בן ברוקה אומר חרייות של דקל היו לוקטין וחובטים על גבי המזבח אותו היום נקרא יום חיבוט חרייות

פירוש הרמב"ם

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת כו': ר' יוחנן אומר כפות תמרים אחת ללולב ואחת למזבח ואסור לאכול האתרוג בשביעי כי העיקר אצלנו כיון שנאסר מקצת היום נאסר כולו ולפיכך אמר התינוקות כי אינם מדקדקים באיסור והיתר. ואין הלכה כר' יוחנן בן ברוקא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

גיגיות - כלים של זהב מלאים מים, כדי שלא יכמשו עליהן:

חריות - ענפים של דקל היו מביאים בין בחול בין בשבת, ולא ערבה דכתיב כפות תמרים שתים הן, אחת ללולב ואחת למזבח כ. ואין הלכה כר' יוחנן בן ברוקא:

פירוש תוספות יום טוב

חריות של דקל. פי' הר"ב דכתיב כפות תמרים שתים הן כו'. ורבנן כפת כתיב. גמרא:

ואותו היום נקרא כו'. כתבו התוספות דלא יתכן כלל לפרש דרבי יוחנן בן ברוקא לא פליג אלא בשביעי. אלא אכולהו נמי פליג דסבר חריות של דקל היו מביאין כל שבעה ולא ערבה וכו'. וכמו רבנן דנפקא להו מהל"מ. דהיינו כל שבעה. והא דקתני מתניתין ואותו היום לאו דוקא יום אחד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על הברטנורא) ורבנן כפת כתיב. גמרא:

(כא) (על המשנה) ואותו כו'. אין לפרש דריב"ב לא פליג אלא בשביעי אלא אכולהו נמי פליג דסבר חריות של דקל היו מביאין כל ז' ולא ערבה וכו' וכמו רבנן דנפקו להו מהלמ"מ דהוה כל ז' והא דקתני מתניתין באותו היום לאו דוקא יום אחד:



פירושים נוספים