משנה נידה ו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ו · משנה יג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הרואה כתם, הרי זו מקולקלת, וחוששת משום זוב, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין בכתמים משום זוב.

נוסח הרמב"ם

הרואה כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין בכתמים משום זוב.


פירוש הרמב"ם

הרואה כתם הרי זו מקולקלת כו': מבואר הוא שזה הכתם הוא שתמצא טפת דם בבגדה כפי מה שיתבאר אמנם מצאה בלא עת נדתה: וכונת אמרו מקולקלת אם נפסד העת הידוע לנדתה ונתקלקל וסתה וחוששת משום זוב אמנם אם שתהיה ספק זבה ותביא קרבן זבה אינו נאכל כמו שבארנו בערכין וכבר התבאר בהש"ס שאם יהי' הכתם שיעור ג' גריסין ושיעור הגריס כבר בארנו בנגעים הנה היא חוששת משום זוב ונאמר כגריס בא בכל יום וזה הכתם מראותה ג' ימים ולכך תחוש לזוב וזו היא סברת חכמים ורבי חנינא בן אנטיגנוס הוא האומר פה שאין בכתמים משום זוב וכן אוקים הש"ס זה הדבר ביחיד ואמר מאן חכמים רבי חנינא בן אנטיגנוס שאמר שכתם אחד לא תחוש לו משום זוב ואפילו היה בתכלית הגודל אלא אם לבשה ג' בגדים בדוקים ונמצא כתם על כל בגד מהם או שנמצאו ג' כתמים בבגד אחד בתנאי שיעמוד עליה זה הבגד שני ימים ותמצא ביום הג' כתמים ואז תהיה ספק זבה ותחוש לזבה והלכה כחכמים שאומרים חוששת משום זוב ואפילו בכתם אחד אם יהיה גדול השיעור כמו שבארנו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הרואה כתם - שמצאה טפת דם בחלוקה:

הרי זו מקולקלת - אינה יודעת פתח נדותיה לידע מתי יתחילו אחד עשר יום שבין נדה לנדה, דהא לא ידעה אימת חזאי:

וחוששת משום זוב - אם עברו עליה שלשה ימי זיבה משלבשה חלוק זה, ומצאה עליו כתם גדול שיעור שלשה גריסין ועוד יט, כלומר מעט יותר משלשה גריסין, מספקינן להו דילמא כל חדא וחדא בחד יומא, והויא זבה גדולה מספק, ואע"ג דבמקום אחד נמצאו:

וחכמים אומרים אין בכתמים משום זוב - בגמרא מוקי מלתייהו דחכמים דהכא, כיחידאה, ואמר דרבי חנינא בן אנטיגנוס היא. ומודה ר' חנינא בן אנטיגנוס שאם לבשה ג' חלוקות לבנות בשלשה ימים בימי זיבה, חלוק ליום, ומצאה בכל אחת מהן כתם, דחוששת לזיבות ; ואין צריך לומר אם ראתה שני ימים דם מגופה, ובשלישי לבשה חלוק הבדוק לה ומצאה בו כתם, דפשיטא דחוששת לזיבות. ולא נחלק ר' חנינא בן אנטיגנוס דהוא חכמים דמתניתין, אלא על הלובשת חלוק אחד בשלשה ימים מימי זיבתה ולבסוף מצאה כתם גדול שיעור שלשה גריסין ועוד במקום אחד, או אפילו בשלשה מקומות, דאיהו סבר בכהאי גוונא אינה חוששת לזיבות, הואיל ולא היו הכתמים בשלשה חלוקות. ור' מאיר ורבנן דאפליגו עליה סברי, כשמצאה שיעור שלשה גריסין ועוד בחלוק אחד, בין במקום אחד בין בשלשה מקומות, חוששת לזיבות. ואין הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס:

פירוש תוספות יום טוב

הרואה כתם. עיין בסוף משנה ג' דפ"ח:

חוששת משום זוב. פי' הר"ב אם עברו כו' ומצאה עליו כתם גדול שיעור ג' גריסין ועוד. לישנא דברייתא בגמרא הכי הוא. אם יש בו כדי לחלוק שלשה גריסין שהן כגריס ועוד. ופירש"י כלומר שלש גריסין גסין. דאיכא בכל חד וחד כגריס ועוד. דהכי הוי שיעור כתם. לקמן בפרק הרואה כתם [דף נט]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על הברטנורא) רוצה לומר בכל אחד כגריס ועוד, דהכי הוי שיעור כתם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הרואה כתם ה"ז מקולקלת וכו':    ובגמ' אמר רבא בהא זכנהו ר' חנינא בן אנטייגנוס לרבנן ואמר להו לדידי בשלשה חלוקות אין בשלשה מקומות לא אלא לדידכו אודו לי מיהת דהיכא דחזאי ג' גריסין במקום א' דאמרינן תרי ופלגא מגופה חזיתיה ואידך אגב זוהמא דדם נדות אתאי מאכולת ונתמעכה שם ורבנן ס"ל כיון דאיכא לפלוגי כגריס עוד לכל יומא לא תלינן:

תפארת ישראל

יכין

הרואה כתם:    שמצאה כתם אדום בחלוקה:

הרי זו מקולקלת:    דלא ידעה מתי ראתה ומאימתי יתחילו י"א ימי זיבה:

וחוששת משום זוב:    דבעברו עליה ג"י זיבה משלבשתו, והכתם הוא כשיעור ג' גריסין ועוד. אמרינן ג' ראיות היו בג' ימים, כ"א כגריס ועוד, והו"ל זבה גדולה וצריכה ז"נ:

וחכ"א אין בכתמים משום זוב:    אפילו במצאה ג' כתמים. ודוקא בחלוק א', אבל בלבשה ג' חלוקים בג' ימים ומצאה כתם בכ"א. ומכ"ש בראתה דם ב' ימים, ובג' מצאה כתם. מודו דחוששת:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים