משנה נידה ו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ו · משנה יב | >>

שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום, כדי לכוף ראשן לעיקרן, דברי רבי ישמעאל.

רבי אלעזר אומר, כדי לקרוץ בצפורן.

רבי עקיבא אומר, כדי שיהו ניטלות בזוג.

נוסח הרמב"ם

שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים - הן אמורות בכל מקום.

וכמה שעורן? -
כדי לכוף ראשן לעיקרן - דברי רבי ישמעאל.
רבי אלעזר אומר: כדי לקרוץ בציפורן.
רבי עקיבה אומר: כדי שיהיו ניטלות בזוג.

פירוש הרמב"ם

אמרו בתלמוד "הלכה כדברי כולן להחמיר".

ויהיה כפי מה שאספר, אם יהיו שתי שערות כדי שיהיו נטלות בזוג, אשר הוא הפחות שבשיעורים, אינה ממאנת ואינה חולצת, עד שיהיו כדי לכוף ראשן לעיקרן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שתי שערות האמורות בפרה - דקי"ל (פרה פרק ב) שתי שערות שחורות פוסלות בה:

ובנגעים - שער לבן, קיי"ל בתורת כהנים מיעוט שער שתים:

והאמורות בכל מקום - בתינוק ובתינוקת:

לקרוץ - לאחוז מעט:

שיהו ניטלות בזוג - של מספרים, והוי שיעורא רבא יח. והלכה כדברי כולן להחמיר, ומשנקרצת בצפורן דהוי שיעורא זוטא מכולהו, לא ממאנת שמא גדולה היא. ולענין חליצה, אינה חולצת, עד דאיכא שיעורא רבא דכולהו:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על הברטנורא) רוצה לומר גדול משיקרוץ בצפורן. אבל רבא דכולהו הוא לכוף ראשן לעיקרן. אבל בפרק ד' דנגעים משנה ד' מוכח מלשון הר"ב כשינטל בזוג הוא שיעור זוטא דכולהו. וכן כתב הר"מ. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שתי שערות וכו':    ברמב"ם ר"פ שני דהלכות טומאת צרעת ובפ"ח סי' ה' ו' ס"ל דשיעור המועט שבכולן היינו כדי שיהו ניטלות בזוג:

תפארת ישראל

יכין

שתי שערות:    שחורות

האמורות בפרה ובנגעים:    ב' שערות לבנות, הוא סי' טומאה בנגע:

והאמורות בכל מקום:    לסי' גדנות בבן ובת:

ר"א אומר כדי לקרוץ:    לאחוז:

בציפורן:    הוא שיעור הפחות:

ר"ע אומר כדי שיהו ניטלות בזוג:    הוא שיעור רבה. וי"א איפכא:

בועז

פירושים נוספים