משנה נידה ו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ו · משנה ו | >>
כל שחייב בפאה, חייב במעשרות.
ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה.
נוסח הרמב"ם
כל שהוא חייב בפאה - חייב במעשרות,
- ויש שהוא חייב במעשרות - ואינו חייב בפאה.
פירוש הרמב"ם
גדר הדברים אשר יחייבו במעשר אינם מגדר הדברים אשר יחייבו בפיאה. שבגדר הפיאה נאמר, "כלל אמרו בפיאה, כל שהוא אוכל ונשמר וגדולו מן הארץ, ולקיטתו כאחד ומכניסו לקיום, חייב בפיאה". ואמר בגדר המעשר, "כלל אמרו במעשר, כל שהוא אוכל ונשמר וגדולו מן הארץ, חייב במעשר". וכבר בארנו אלו הכללות במקומם, והצורך אליהם מהם כבר הובן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כל שחייב בפאה חייב במעשרות - דגבי פאה תנן, כלל אמרו בפאה, כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ ומכניסו לקיום ולקיטתו כאחת, חייב בפאה. ואילו גבי מעשר תנן, כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ חייב במעשר. ומכניסו לקיום ולקיטתו כאחת לא קתני. נמצא ירק שאין מכניסו לקיום, ותאנה וכיוצא בהם שאין לקיטתם כאחת, חייבין במעשרות ופטורים מן הפאה:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כל שחייב בפאה: כל מין שחייב בפאה קתני דחייב במעשר דאי לא תימא הכי התניא המפקיר כרמו והשכים בבוקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר דליכא גבי מעשר תעזוב יתירא כדאיתא גבי הני אלא ש"מ כל מין קתני:
תפארת ישראל
יכין
כל שחייב בפאה: כל שהוא אוכל. ונשמר שאינו הפקר וגדולו מהארץ למעוטי כמהין ופטריות. ולקיטתו כאחת למעוטי תאנים. ומכניסו לקיום למעוטי ירק:
ואינו חייב בפאה: דבמעשר לא בעי תרתי בתרייתא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
הרשב"א |
מאירי |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש