משנה נידה ו א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ו · משנה א | >>
בא סימן התחתון עד שלא בא העליון, או חולצת או מתיבמת.
בא העליון עד שלא בא התחתון, אף על פי שאי אפשר, רבי מאיר אומר, לא חולצת ולא מתיבמת.
וחכמים אומרים, או חולצת או מתיבמת, מפני שאמרו, אפשר לתחתון לבוא עד שלא בא העליון, אבל אי אפשר לעליון לבוא עד שלא בא התחתון.
בא סימן התחתון עד שלא בא העליון -
- או חולצת, או מתיבמת.
- בא העליון עד שלא בא התחתון -
- אף על פי שאי אפשר -
- רבי מאיר אומר: לא חולצת, ולא מתיבמת.
- וחכמים אומרין: או חולצת, או מתיבמת.
- מפני שאמרו:
- אפשר לתחתון לבוא עד שלא יבוא העליון,
- אבל, אי אפשר לעליון לבוא עד שלא יבוא התחתון.
- אף על פי שאי אפשר -
עד שלא בא התחתון, אמרו אף על פי שאי אפשר הוא סברת חכמים. אמנם לרבי מאיר אפשר שיבא העליון ולא יבא התחתון, ולכן לא חולצת לפי שהסמיכה היא על הסימן התחתון.
וכבר ידעת, שהאשה לא תחלוץ עד שתביא שתי שערות. ומותר היבום בקטנה, זולת לרבי מאיר שהוא מקיש אשה לאיש ולא יהיה אצלו יבום כשר אלא לגדולה, ולכן אמר פה לא חולצת ולא מתיבמת.
ואצל החכמים האומרים שלא יתראה סימן העליון אלא אחר שנראה הסימן התחתון, ואפילו בדקנו ולא מצאנו נאמר הנה נפל.
וסימן התחתון הוא הבאת שתי שערות. וסימן העליון סימני השדים אשר קדמו.
וכבר התבאר לך שלדברי הכל על סימן תחתון סמכינן, ולזה אמרו "כיון שבא תחתון, שוב אין משגיחים על העליון". ומבואר שאין אצלינו סימן עליון אלא באשה לבד, כי אין לאיש סימן עליון.
ואין הלכה כרבי מאיר:
בא סימן התחתון - שתי שערות שהוא סימן נערות:
עד שלא בא העליון - סימן של דדין, והוא בוחל:
או חולצת או מתיבמת - משום דגדולה היא. שהשערות סימן מובהק, ועלייהו סמכינן:
אע"פ שאי אפשר לרבנן לבוא סימן העליון בלא התחתון - ומכי אתא סימן העליון, אע"ג דבדקו ולא אשכחו תחתון, מימר אמרינן סימן התחתון ודאי אתא אלא שנשר, מכל מקום לר' מאיר לא חולצת ולא מתיבמת. דר' מאיר סבירא ליה אפשר לבוא סימן עליון בלא תחתון, ואנן אתחתון סמכינן א, הלכך עדיין קטנה היא ולא חולצת ולא מתיבמת. ור"מ לטעמיה דאמר קטן וקטנה לא חולצין ולא מתיבמין. קטן, שמא ימצא סריס. וקטנה, שמא תמצא אילונית:
או חולצת או מתיבמת - ואפילו היא קטנה מתיבמת לרבנן, דלא חיישי למיעוטא שמא תמצא אילונית, דרוב נשים אינן אילוניות. מיהו לחליצה בעינן שתהא גדולה אפילו לרבנן, דאיש כתיב בפרשה [דברים כ"ה], ומקשינן אשה לאיש. והלכה כחכמים:
מפני שאמרו אפשר לתחתון לבוא וכו' - אע"ג דתנא ליה ברישא הדר תניא זימנא אחריתי, משום דבעי למסמך ליה כיוצא בו וכו' דדמי ליה:
אף על פי שא"א. פי' הר"ב לרבנן כו' אע"ג דבדקו כו'. ומש"ה הוא דקתני אע"פ שא"א דה"מ למתני בא העליון ר"מ אומר וכו' גמרא:
רבי מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת. כ' הר"ב דר"מ ס"ל אפשר לבא סימן עליון בלא תחתון ואנן אתחתון סמכינן. [וכתבו התוס'] וא"ת ולר"מ למה הוזכר סימן העליון כיון דלא סמכינן עליה וי"ל דאיצטריך לענין עונשין וקידושין ומילי טובא. דרוב פעמים תחתון אתי ברישא כדאמר בגמרא. וא"כ אי חזינא עליון מסתמא כבר בא התחתון וגדולה היא וצריכה גט לקדושיה. וגם אסור באחותה:
(א) (על הברטנורא) וא"ת לר"מ למה הוזכר העליון, כיון דלא סמכינן עליה. ויש לומר, דאיצטריך לענין עונשין וקידושין ומילי טובא, דרוב פעמים תחתון אתי ברישא כדאמרינן בגמרא. ואם כן אי חזינא עליון מסתמא כבר בא תחתון וגדולה היא וצריכה גט לקידושיה, וגם אסור באחותה:
אע"פ שאי אפשר: לרבנן קאמר כדפי' ר"ע ז"ל ובגמ' פריך וליתני בא העליון ר"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ"א או חולצת או מתיבמת ולא ליתני אע"פ שאי אפשר דממילא ידענא דמשום דאי אפשר הוא ומשני אי לא תנא אע"פ שאי אפשר הו"א רוב נשים תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון ברישא ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא וה"מ דלא חיישי רבנן למועוטא בסתמא אבל היכא דבדקן ולא אשכחן אימא מודו ליה רבנן לר"מ דעליון קדים קמ"ל דאי אפשר וודאי אתו ומינתר הוא דנתר. עוד גרסי' בגמ' תניא רשבג"א בנות כרכים תחתון ממהר לבוא מפני שרגילות במרחצאות בנות כפרים עליון ממהר לבא מפני שטוחנות בריחים ופירשו תוס' ז"ל פליג אדרבנן דאמרי בכולהו ממהר לבא התחתון ואדר"מ נמי פליג דהא ר"מ לא מפליג בין כפרים לכרכים ע"כ ור"ש בן אלעזר אומר בנות עשירים צד ימין ממהר לבוא מפני שנישוף בסודר שלהן שהוא תלוי על דד של ימין ובנות עניים צד שמאל ממהר לבא מפני ששואבת מים עליהם ועוד שנושאות אחיהם על גססיהם פי' על צדיהם. עוד בעי בגמ' לכ"ע מיהא בין לר"מ בין לרבנן אתחתון סמכינן וכן ג"כ א"ר אליעזר ב"ר צדוק דכיון שבא תחתון שוב אין משגיחין בעליון מנלן ומשני דאמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם מה איש בסימן תחתון לבד דהא לית ביה עליון אף אשה נמי תחתון ולא עליון:
בסוף פי' ר"ע ז"ל. משום דבעי למיסמך וכו'. אמר המלקט עוד משני בגמ' מהו דתימא מסתבר טעמיה דר"מ דהא מסייעי ליה קראי דשדים נכונו ברישא ושערך צמח בסיפא ודבעשות ממצרים דדיך ברישא למען שדי נעוריך דהיינו שערות שדי לשון השלכה בסיפא קמ"ל דהכי מפרשינן לקראי כיון ששדים נכונו בידוע ששערך צמח וכן נמי כיון שיתא דדיך בידוע שבאו נעוריך:
יכין
בא סימן התחתון: ב' שערות:
עד שלא בא העליון: סי' בוחל שבדדים פ"ה מ"ז:
בא העליון עד שלא בא התחתון אף על פי שאי אפשר: לרבנן דפליגי אר"מ:
ר' מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת: ס"ל אף דמסתמא סמכינן דכבר בא התחתון עכ"פ היכא דהובדקה ולא נמצא התחתון. עדיין קטנה היא. ור"מ חייש למיעוט קטנים שהן סריסים:
וחכמים אומרים או חולצת: דתלינן שנשרו השערות:
או מתיבמת: דיבום יש אפי' בוודאי קטנה. דלא חיישי' למיעוט איילונית:
אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון: אילה"ק מה אפשר הרי ודאי כך הוא י"ל דאפשר נמי שיבואו כאחת:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש