משנה נזיר ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ה · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הרתיע לאחוריו, אינו נזיר.

רבי שמעון אומר, יאמר: אם היה כדברי, הריני נזיר חובה; ואם לאו, הריני נזיר נדבה.

נוסח הרמב"ם

הרתיע לאחריו אינו נזיר רבי שמעון אומר יאמר אם היה כדבריי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה

פירוש הרמב"ם

הרתיע לאהוריו אינו נזיר כו': הרתיע לאחוריו וחזר לאחוריו ר"ל זה האיש שהיו חולקין עליו אם הוא פלוני או לא או אם נזיר או לא לאחר שהוא בא נגד פניהם חזר לאחוריו ולא נודע מי מהם האמת לפיכך לא נתחייב אחד מהם בנזירות ור"ש שסובר ספק נזירות להחמיר כמו שנקדם בפרק השני (הלכה ח') מחייב כל אחד מהם נזירות מספק כמו שזכר ואינה הלכה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הרתיע לאחוריו - זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:

אינו נזיר - אין אחד מהם נזיר, דלא מחית אינש נפשיה אספיקא יב ודעתו היה בשעת הנדר שאם לא יבא הדבר לידי בירור שלא יהיה בדבריו כלום:

ר' שמעון אומר כו' - רבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר. ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק, אלא צריכים להתנות כל אחד ולומר אם אינו כדבריו שיהא נזיר נדבה. ואין הלכה כרבי שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

אינו נזיר. פירש הר"ב דלא מחית אינש נפשיה לספיקא כו' ורבי יהודה היא כדפירש הר"ב במשנה ח' פ"ב. ופי' התוס' דפלוגתייהו דמתני' אליבא דב"ה היא. [ועיין מ"ש במשנה דלקמן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על הברטנורא) ורבי יהודה היא ופירשו התוספ' דפלוגתייהו במתניתין אליבא דב"ה היא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הרתיע לאחוריו אינו נזיר:    בגמרא דייק טעמא משום דהרתיע לאחוריו הא אתי לקמן הוי נזיר מני מתני' לא ב"ש דלדידהו אפילו בהרתיע לאחוריו הוי נזיר וכב"ה נמי לא דלב"ה כיון דאילו אתא לקמן הוי נזיר אותו שנתקיימו דבריו כי נמי הרתיע הוי ספק נזיר ואמר טרפון כיון דבשעה דקא נזר לא ידע אי פלוני הוא ואי לא לא חל עליו נזירות דהא טעמיה משום דאין נזירות אלא להפלאה ומסיק דמתני' ר' יהודה דכרי היא דסבר לא מחית איניש נפשיה לספיקא ור"ש פליג עליה וסבר מחית איניש נפשיה לספיקא והבאתי הברייתא לעיל פ' שני סימן ח'. ופירשו בתוספת דר' יהודה ור' שמעון פליגי אליבא דב"ה דר' יהודה סבר אע"ג דלב"ה ס"ל דמשנתקיימו דבריו הוי נזיר ה"מ כשנודע להם דברי מי נתקיימו אבל הכא שהרתיע לאחוריו ולא נודע דברי מי נתקיימו מספק לא נחית לנזירות ור"ש סבר אליבא דב"ה דמספק נחית לנזירות כיון שברור שכדברי האחד הוא ולכך בעי תנאי ע"כ:


פירושים נוספים