משנה נזיר ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ג · משנה ג | >>

מי שאמר הריני נזיר, נטמא יום שלשים, סותר ב את הכל.

רבי אליעזר אומר: אינו סותר אלא שבעהג.

הריני נזיר שלשים יום, נטמא יום שלשים, סותר את הכל.

משנה מנוקדת

מִי שֶׁאָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר,

נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים,
סוֹתֵר אֶת הַכֹּל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה.
הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם,
נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים,
סוֹתֵר אֶת הַכֹּל:

נוסח הרמב"ם

מי שאמר הריני נזיר -

נטמא יום שלשים - סתר את הכל.
רבי אליעזר אומר:
לא סתר - אלא שבעה.
הריני נזיר - שלשים יום,
נטמא יום שלשים - סתר את הכל.

פירוש הרמב"ם

כתוב בתורה בנזיר שנטמא "והימים הראשונים יפלו"(במדבר ו, יב), לפיכך אם נטמא בתוך ימי הנזירות נתבטלו כל הקודמים בלא ספק.

ואם נטמא ביום מלאת ימי הנזירות, אמרו חכמים שהוא גם כן סותר את הכל. ורבי אליעזר אומר, שהוא לא סותר אלא סתם נזירות בלבד שהוא שלושים יום.

ואם נטמא אחר מלאת רוצה לומר אחר שנשלם הנזירות, אומר רבי אליעזר שהוא סותר שבעה בלבד. וחכמים אומרים, שהוא סותר שלשים.

וכבר נתבאר שסתם נזירות שלושים, ואם הוא גלח יום שלושים יצא ביום שלושים כאילו היה אחר מלאת, לפיכך סותר שבעה. וחכמים שאומרים שכל מי שנטמא אחר מלאת סותר שלשים, יאמרו "סותר הכל", לפי שכולם אינן אלא שלשים יום.

אבל אם אמר הריני נזיר שלשים, שהיה יום שלשים הוא יום תשלום הנזירות, ונטמא, אז כבר סותר כולם לדברי הכל. לרבי אליעזר לפי סברתו סותר שלושים וזה הנזירות אמנם הם שלושים. וכמו כן לחכמים לפי סברתם סותר הכל, ואפילו היו יותר משלושים נתבטלו, כמו שבאר בבבא השלישית.

והלכה כחכמים בכל זה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נטמא יום שלשים טתר את הכל - שהרי נטמא בתוך ימי הנזירות. ולא אמרינן דיום ל' עולה לכאן ולכאן דמקצת היום ככולו אלא כשגלח והביא קרבנותיו בו ביום:

ר"א אומר אינו סותר אלא שבעה - דסבירא ליה אמרינן מקצת היום ככולו וכאילו נטמא לאחר מלאת, וטומאה דלאחר מלאת לר"א אינה סותרת אלא שבעה:

הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל' סתר את הכל - בין לר"א בין לרבנן. דכיון דאמר הריני נזיר שלשים יום, הכל מודים דל' יום שלמים בעינן, ולא אמרינן בהא מקצת היום ככולו. ור"א דסבירא ליה שהנטמא ביום מלאת ממש סותר שלשים בלבד ואינו סותר הכל, יליף לה מקרא דכתיב (במדבר ו) וזאת תורת הנזיר ביום מלאת, נטמא ביום מלאת תן לו תורת הנזיר, כלומר סתם נזירות שלשים יום, הכא שאמר הריני נזיר ל' יום ונטמא ביום ל' שהוא יום מלאת, לכי סתר כל השלשים, סתר את הכל ורבנן נמי דפליגי עליה דר"א ואמרי שהנטמא ביום מלאת סותר את הכל ואפילו מנה כמה ימים, הכא כי אמר הריני נזיר ל' יום ונטמא ביום מלאת לכי נמי סתר ל' סתר את הכל, הלכך בין לר"א בין לרבנן סתר את הכל. ובכל הא דאפליגו ר"א וחכמים הלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

סותר. כדכתיב (במדבר ו') וכי ימות מת עליו וגו' והימים הראשונים יפלו:

סותר את הכל. כתב הר"ב ולא אמרינן דיום שלשים עולה לכאן ולכאן וכו'. עיין מ"ש במשנה דלקמן:

אינו סותר אלא שבעה. פירש"י כדי שיביא קרבנותיו בטהרה שיזה עליו בג' ובז'. ומסיימי התוס' פ"ק דף ו' והיינו סותר ז' שאסור לשתות יין ולהטמא למתים עד שיביא קרבנותיו:

סותר את הכל. כתב הר"ב ור"א דסבירא ליה שהנטמא ביום מלאת ממש כו'. עיין מ"ש במשנה דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על המשנה) סותר. כדכתיב וכי ימות מת עליו וגו' והימים הראשונים יפלו:

(ג) (על המשנה) אלא ז'. כדי שיביא קרבנותיו בטהרה שיזה עליו בג' וז'. רש"י. והיינו סותר ז' שאסור לשתות יין ולהטמא למתים עד שיביא קרבנותיו. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מי שאמר:    וכו' פ"ק דמכלתין דף ו': וכתבו שם תוס' ז"ל סותר שבעה היינו שאסור לשתות ביין ולהטמא למתים עד שיביא קרבנותיו ע"כ. וביד כולה מתני' עד סוף סימן ד' פ' ששי דהלכות נזירות סימן ג' ד'. בפי' ר"ע ז"ל ר' אליעזר אומר וכו' וטומאה דלאחר מלאת לר' אליעזר אינה סותרת אלא ז'. אמר המלקט כדאמר במתני' דלקמן בסמוך גבי נטמא יום מאה ואחד דהוי אחר מלאת דאינו סותר אלא ז' שיעור שיטהר ויביא קרבנותיו דהני ז' כנגד ז' ימים שמונה בהן שלישי ושביעי ומגלח בשביעי ותגלחת טהרה לאחר מלאת ס"ל נמי ז' כתגלחת טומאה דקים להו לרבנן דאין תגלחת כדי לכוף ראשו לעיקרו בפחות מז' ימים ופליג ר"א אמתני' דלקמן דבפ"ג מינין דקתני גלח או שגלחוהו לסטים סותר שלשים יום דלדידיה אינו סותר אלא ז' ימים א"נ לא פליג דההיא מיירי בתוך ימי נזירותו כדפי' שם רש"י ז"ל ועיין במ"ש שם בסימן ג'. ומה שפירש ר"ע ז"ל ור' אליעזר דס"ל שהנטמא ביום מלאת ממש סותר שלשים בלבד. אמר המלקט כדאיתיה במתני' דבסמוך:

תפארת ישראל

יכין

סותר את הכל:    ול"א בכהאי גוונא מקצת יום ככולו, מדלא הביא קרבנותיו עדיין:

רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה:    דסבירא ליה גם בכהאי גוונא מקצת היום ככולו, והו"ל כנטמא אחר מלאת, דאין צריך לר"א אז רק ז' שלטהרתו. מיהו חייב בדיני נזיר עד שיביא קרבנותיו אחר כך:

נטמא יום שלשים סותר את הכל:    לכ"ע, דל' שלימים נזר כסי' ג':

בועז

פירושים נוספים