משנה מעשר שני ה ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ה מעשר שני


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

עריכה

(א) כֶּרֶם רְבָעִי, מְצַיְּנִין אוֹתוֹ בְּקוֹזְזוֹת אֲדָמָה.
וְשֶׁל עָרְלָה בְּחַרְסִית.
וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד,
וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בַּשְּׁבִיעִית.
וְהַצְּנוּעִים מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמְרִים:
כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה, יְהֵא מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ:
(ב) כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד.
וְאֵיזוֹ הִיא תְּחוּמָהּ?
אֵילַת מִן הַדָּרוֹם,
וְעַקְרַבַּת מִן הַצָּפוֹן,
לוּד מִן הַמַּעֲרָב,
וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.
וּמִשֶּׁרַבּוּ הַפֵּרוֹת, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה.
וּתְנַאי הָיָה בַּדָּבָר, שֶׁאֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ, יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה;
וּתְנַאי הָיָה, אֵימָתַי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה:
(ג) כֶּרֶם רְבָעִי,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין לוֹ חֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִּעוּר;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֵשׁ לוֹ.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יֶשׁ לוֹ פֶּרֶט וְיֶשׁ לוֹ עוֹלֵלוֹת,
וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִין לְעַצְמָן;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כֻּלוֹ לַגַּת:
(ד) כֵּיצַד פּוֹדִין נֶטַע רְבָעִי?
מַנִּיחַ אֶת הַסַּל עַל פִּי שְׁלֹשָׁה, וְאוֹמֵר:
כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִפְדּוֹת לוֹ בְּסֶלַע עַל מְנָת לְהוֹצִיא יְצִיאוֹת מִבֵּיתוֹ?
וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמֵר:
כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ, בְּכָךְ וְכָךְ סַלִּים בְּסֶלַע:
(ה) וּבַשְּׁבִיעִית, פּוֹדֵהוּ בְּשָׁוְיוֹ.
וְאִם הָיָה הַכֹּל מֻפְקָר, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכַר לְקִיטָה.
הַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ, מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ, בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וּבֵין שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה:
(ו) עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח שֶׁל רְבִיעִית וְשֶׁל שְׁבִיעִית, הָיָה בִּעוּר.
כֵּיצַד?
נוֹתְנִין תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַבְּעָלִים,
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְבְעָלָיו,
וּמַעֲשַׂר עָנִי לִבְעָלָיו;
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהַבִּכּוּרִים מִתְבַּעֲרִים בְּכָל מָקוֹם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הַבִּכּוּרִים נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים, כַּתְּרוּמָה.
הַתַּבְשִׁיל,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צָרִיך לְבַעֵר.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר:
(ז) מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת בַּזְּמַן הַזֶּה וְהִגִּיעָה שְׁעַת הַבִּעוּר,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
צָרִיךְ לְחַלְּלָן עַל הַכֶּסֶף;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אֶחָד שֶׁהֵן כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁהֵן פֵּרוֹת:
(ח) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ שׁוֹלְחִין אֵצֶל בַּעֲלֵי בָּתִּים שֶׁבַּמְּדִינוֹת,
מַהֲרוּ וְהַתְקִינוּ אֶת פֵּרוֹתֵיכֶם עַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ שְׁעַת הַבִּעוּר.
עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, פְּטוּרִים מִן הַבִּעוּר:
(ט) :מִי שֶׁהָיוּ פֵּרוֹתָיו רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ,
צָרִיך לִקְרוֹת לָהֶם שֵׁם.
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה.
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
עִשּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לִיהוֹשֻׁעַ, וּמְקוֹמוֹ מֻשְׂכָּר לוֹ.
עִשּׂוּר אַחֵר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ לַעֲנִיִּים, וּמְקוֹמוֹ מֻשְׂכָּר לוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
עִשּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לְאֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וּמְקוֹמוֹ מֻשְׂכָּר לוֹ.
וְנִתְקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה שָׂכָר:
(י) בַּמִּנְחָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן הָיוּ מִתְוַדִּין.
כֵּיצַד הָיָה הַוִּדּוּי?
"בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת" (דברים כו), זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי.
"נְתַתִּיו לַלֵּוִי", זֶה מַעְשַׂר לֵוִי.
"וְגַם נְתַתִּיו", זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר.
"לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה", זֶה מַעְשַׂר עָנִי, הַלֶּקֶט, וְהַשִּׁכְחָה, וְהַפֵּאָה;
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַוִּדּוּי.
"מִן הַבַּיִת", זוֹ חַלָּה:
(יא) "כְּכָל מִצְוָתְךָ אַשֶׁר צִוִּיתָנִי":
הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְרִאשׁוֹן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת.
"לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ",
לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ,
וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן,
וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ.
"וְלֹא שָׁכָחְתִּי",
לֹא שָׁכַחְתִּי מִלְּבָרֶכְךָ וּמִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו:
(יב) "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ":
הָא אִם אֲכָלוֹ בַּאֲנִינָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְִהִתְוַדּוֹת.
"וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא":
הָא אִם הִפְרִישׁוֹ בְּטֻמְאָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת.
"וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת":
לֹא לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים לְמֵת,
וְלֹא נְתַתִּיו לְאוֹנְנִים אֲחֵרִים.
"שָׁמַעְתִּי בְקוֹל יְיָ אֱלֹהָי",
הֲבֵאתִיו לְבֵית הַבְּחִירָה.
"עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי",
שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בּוֹ:
(יג) "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם":
עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ.
"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל", בְּבָנִים וּבְבָנוֹת.
"וְאֵת הַאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ",
בְּטַל וּמָטָר, וּבְוַלְדוֹת בְּהֵמָה.
"כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ",
כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן טַעַם בַּפֵּרוֹת:
(יד) מִכָּאן אָמְרוּ:
יִשְׂרָאֵל וּמַמְזֵרִים מִתְוַדִּים;
אֲבָל לֹא גֵּרִים וְלֹא עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים,
שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אַף לֹא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם,
שֶׁלֹּא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
יֵשׁ לָהֶם עָרֵי מִגְרָשׁ:
(טו) יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיוֹת הַמַּעֲשֵׂר.
אַף הוּא בִּטֵּל אֶת הַמְּעוֹרְרִים וְאֶת הַנּוֹקְפִים.
וְעַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם.
וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל הַדְּמַאי:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ה מעשר שני