משנה מעשר שני ה ניקוד
(א) כֶּרֶם רְבָעִי, מְצַיְּנִין אוֹתוֹ בְּקוֹזְזוֹת אֲדָמָה.
- וְשֶׁל עָרְלָה בְּחַרְסִית.
- וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד,
- וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ.
- אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
- בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בַּשְּׁבִיעִית.
- וְהַצְּנוּעִים מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמְרִים:
- כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה, יְהֵא מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ:
- וְאֵיזוֹ הִיא תְּחוּמָהּ?
- אֵילַת מִן הַדָּרוֹם,
- וְעַקְרַבַּת מִן הַצָּפוֹן,
- לוּד מִן הַמַּעֲרָב,
- וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.
- וּמִשֶּׁרַבּוּ הַפֵּרוֹת, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה.
- וּתְנַאי הָיָה בַּדָּבָר, שֶׁאֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ, יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה;
- וּתְנַאי הָיָה, אֵימָתַי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין לוֹ חֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִּעוּר;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֵשׁ לוֹ.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יֶשׁ לוֹ פֶּרֶט וְיֶשׁ לוֹ עוֹלֵלוֹת,
- וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִין לְעַצְמָן;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כֻּלוֹ לַגַּת:
- מַנִּיחַ אֶת הַסַּל עַל פִּי שְׁלֹשָׁה, וְאוֹמֵר:
- כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִפְדּוֹת לוֹ בְּסֶלַע עַל מְנָת לְהוֹצִיא יְצִיאוֹת מִבֵּיתוֹ?
- וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמֵר:
- כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ, בְּכָךְ וְכָךְ סַלִּים בְּסֶלַע:
- וְאִם הָיָה הַכֹּל מֻפְקָר, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכַר לְקִיטָה.
- הַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ, מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ, בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וּבֵין שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה:
- כֵּיצַד?
- נוֹתְנִין תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַבְּעָלִים,
- וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְבְעָלָיו,
- וּמַעֲשַׂר עָנִי לִבְעָלָיו;
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהַבִּכּוּרִים מִתְבַּעֲרִים בְּכָל מָקוֹם.
- נוֹתְנִין תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַבְּעָלִים,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- הַבִּכּוּרִים נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים, כַּתְּרוּמָה.
- הַתַּבְשִׁיל,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צָרִיך לְבַעֵר.
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- צָרִיךְ לְחַלְּלָן עַל הַכֶּסֶף;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- אֶחָד שֶׁהֵן כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁהֵן פֵּרוֹת:
- בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ שׁוֹלְחִין אֵצֶל בַּעֲלֵי בָּתִּים שֶׁבַּמְּדִינוֹת,
- מַהֲרוּ וְהַתְקִינוּ אֶת פֵּרוֹתֵיכֶם עַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ שְׁעַת הַבִּעוּר.
- עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, פְּטוּרִים מִן הַבִּעוּר:
- צָרִיך לִקְרוֹת לָהֶם שֵׁם.
- מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה.
- אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
- עִשּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לִיהוֹשֻׁעַ, וּמְקוֹמוֹ מֻשְׂכָּר לוֹ.
- עִשּׂוּר אַחֵר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ לַעֲנִיִּים, וּמְקוֹמוֹ מֻשְׂכָּר לוֹ.
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
- עִשּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לְאֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וּמְקוֹמוֹ מֻשְׂכָּר לוֹ.
- וְנִתְקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה שָׂכָר:
- כֵּיצַד הָיָה הַוִּדּוּי?
- "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת" (דברים כו), זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי.
- "נְתַתִּיו לַלֵּוִי", זֶה מַעְשַׂר לֵוִי.
- "וְגַם נְתַתִּיו", זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר.
- "לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה", זֶה מַעְשַׂר עָנִי, הַלֶּקֶט, וְהַשִּׁכְחָה, וְהַפֵּאָה;
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַוִּדּוּי.
- "מִן הַבַּיִת", זוֹ חַלָּה:
- הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְרִאשׁוֹן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת.
- "לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ",
- לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ,
- וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
- וְלֹא מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ,
- וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן,
- וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ.
- "וְלֹא שָׁכָחְתִּי",
- לֹא שָׁכַחְתִּי מִלְּבָרֶכְךָ וּמִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו:
- הָא אִם אֲכָלוֹ בַּאֲנִינָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְִהִתְוַדּוֹת.
- "וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא":
- הָא אִם הִפְרִישׁוֹ בְּטֻמְאָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת.
- "וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת":
- לֹא לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים לְמֵת,
- וְלֹא נְתַתִּיו לְאוֹנְנִים אֲחֵרִים.
- "שָׁמַעְתִּי בְקוֹל יְיָ אֱלֹהָי",
- הֲבֵאתִיו לְבֵית הַבְּחִירָה.
- "עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי",
- שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בּוֹ:
- עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ.
- "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל", בְּבָנִים וּבְבָנוֹת.
- "וְאֵת הַאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ",
- בְּטַל וּמָטָר, וּבְוַלְדוֹת בְּהֵמָה.
- "כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ",
- כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן טַעַם בַּפֵּרוֹת:
- יִשְׂרָאֵל וּמַמְזֵרִים מִתְוַדִּים;
- אֲבָל לֹא גֵּרִים וְלֹא עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים,
- שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אַף לֹא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם,
- שֶׁלֹּא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- יֵשׁ לָהֶם עָרֵי מִגְרָשׁ:
- אַף לֹא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם,
- אַף הוּא בִּטֵּל אֶת הַמְּעוֹרְרִים וְאֶת הַנּוֹקְפִים.
- וְעַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם.
- וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל הַדְּמַאי:
משנה מעשר שני, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב