משנה מעשר שני ה יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ה · משנה יא | >>
"ככל מצותך אשר צויתני", הא אם הקדים מעשר שני לראשון, אינו יכול להתוודות.
"לא עברתי ממצותיך", לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש.
"ולא שכחתי", לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו.
משנה מנוקדת
"כְּכָל מִצְוָתְךָ אַשֶׁר צִוִּיתָנִי":
- הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְרִאשׁוֹן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת.
- "לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ",
- לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ,
- וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
- וְלֹא מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ,
- וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן,
- וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ.
- "וְלֹא שָׁכָחְתִּי",
- לֹא שָׁכַחְתִּי מִלְּבָרֶכְךָ וּמִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו:
נוסח הרמב"ם
"ככל מצותך, אשר ציויתני"(דברים כו יג) -
- הא, אם הקדים מעשר שני - לראשון,
- אינו יכול להתוודות.
- הא, אם הקדים מעשר שני - לראשון,
- "לא עברתי ממצותיך" -
- לא הפרשתי ממין - על שאינו מינו,
- לא מן התלוש - על המחובר,
- ולא מן המחובר - על התלוש,
- ולא מן החדש - על הישן,
- ולא מן הישן - על החדש.
- לא הפרשתי ממין - על שאינו מינו,
- "ולא שכחתי" -
- לא שכחתי - מלברכך,
- ומלהזכיר שמך עליו.
- לא שכחתי - מלברכך,
פירוש הרמב"ם
כבר נתבאר זה במה שקדם, וזכרנו הראיות והאסמכתות על כל מאמר מהם:
פירוש רבינו שמשון
אם הקדים שני לראשון. ומן הדין הראשון קודם כדתנן בפ"ג דתרומות (משנה ז) דמעשר ראשון קודם לשני שיש בו ראשית כדכתיב גבי תרומה גדולה ראשית דגנך:
ממין על שאינו מינו. אין תורמין כדדרשי' מקראי בפ' מעשר בהמה (דף נג:):
תלוש ומחובר היינו מן הפטור על החיוב ומן החיוב על הפטור:
חדש וישן. אין תורמין מזה על זה כדכתיב (דברים יד) היוצא השדה שנה שנה:
מלברכך ומלהזכיר שמך עליו. שמברכין בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש תרומה וכן להפריש מעשר ראשון להפריש מעשר שני וכן [למעשר] עני ולתרומת מעשר ולפדיון מעשר שני ולחלה על כולן מברכין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ולא מן התלוש על המחובר וכו' - דהיינו מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב:
ולא מן החדש על הישן - דכתיב (דברים יד) היוצא השדה שנה שנה, ולא משנה זו על של חברתה:
ולא שכחתי מלברכד ומלהזכיר שמד עליו - לפי שמברכים להפריש תרומה. וכן על מעשר ראשון ושני ומעשר עני, ולפדיון מעשר שני, ולחלה, על כולן מברכים:
פירוש תוספות יום טוב
אם הקדים מעשר שני לראשון. עיין במשנה ו פרק ג דתרומות:
מלברכך ומלהזכיר שמך עליו. והרא"ש פרק כיצד מברכין גורס ומלהזכיר [שמך] ומלכותך עליו לרבי יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה אבל התוס' כתבו דאטו תנא כי רוכלא ליתני וליזיל. ותמיהני על המזרחי ורבינו בגור אריה שכתבו על מה שפי' רש"י בפרשת כי תבא ולא שכחתי מלברכך על הפרשת מעשרות שר"ל שבח והודאה דאילו נוסח ברכה אנשי כנסת הגדולה תקנוה ומדרבנן היא. ואמר המזרחי שזאת המשנה שאומרת מלברכך ומלהזכיר שמך מסכים עם זה הפירוש על דברי רש"י ואיך תסכים עם זה הפירוש אחרי שהגמרא מייתי למשנה זו אפלוגתא דרב ור' יוחנן בכל ברכה שאין בה שם ומלכות אלא הנכון דרש"י נוסח הברכה קאמר [*וכן הוא בהדיא בפי' רש"י בפרק כיצד מברכין דף מ וז"ל ומלברכך ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה ומעשר עכ"ל]. ואע"ג דמדרבנן היא אסמכוה אקרא דמי גריעא ברכה לאסמוכה אקרא משאר דברים דמדרבנן שהסמיכום על המקראות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הא אם הקדים מעשר שני לראשון וכו': קצת קשה שהיה לו לומר אם הקדים מעשר ראשון לתרומה כמו שאמר במסכת תרומות ואפשר לתרץ כי דוקא על מעשר שני היתה החששה שיקדימו ולא על הראשון כי מי שהיה עולה לירושלם היה מפריש מעשר שלו ולוקח אותו עמו ויש שלא הפריש מעשר ראשון עדיין וע"כ היו מפרישין מעשר שני. ה"ר יהוסף ז"ל:
לא הפרשתי ממין על שאינו מינו: ונצטווה על זה מדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש וגו' ודרשי' ליתן חלב לזה וחלב לזה:
ומלהזכיר שמך עליו: בפ' כיצד מברכין (ברכות דף מ"ב) דייק מהכא אביי דברכה צריכה הזכרת השם ואינה צריכה מלכות מדלא קתני שמך ומלכותך עליו ורבא פליג עליה התם ואמר דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל וקשה דמשמע דברכת המצות דאורייתא ונראה לפ' דאמעשר שני תוך מחיצתו קאי דבברכה אחרונה מוקמינן לה ובשבעת המינין דברכה אחרונה שלהן דאורייתא הרש"ש ז"ל ואיני יודע היכן מצא הוא ז"ל דרבא פליג עליה דאביי ובנוסחאות שלנו אינו מוזכר שם רבא ואין שם אלא דרב אמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה אמר אביי כותיה דרב מסתברא דתנן לא עברתי ממצותיך וכו' ואילו ומלכותך עליו לא קתני אמנם כך תרצו שם תוס' ז"ל אליבא דר' יוחנן דלאו תנא כי רוכלא וה"ר שלמה לוריא ז"ל נראה שמצא בספר כתיבת יד אחד של גמרא ור' יוחנן תני מלהזכיר שמך ומלכותך עליו וכן משמע בהרא"ש ז"ל וגם בחדושי הרשב"א ז"ל ומ"מ דברי רבא אינם שם ויתכן שטעות סופר הוא גם במה שכתב דמשמע דברכת המצות דאורייתא אין קושיא שכבר אפשר שהוא מדרבנן אלא דאסמכוה אקרא וכמו שכתוב בתוספות יום טוב:
תפארת ישראל
יכין
הא אם: נ"ל דבכל דבר שלא נזכר עוד אסורו במקום אחר ורק מן פרשה זו בעצמה הוא דילפינן לה קאמר גבה הא אם וכו' [ועיין לקמן סימן ס"ח]:
ולא מן הישן על החדש: והא דדרש מככל מצותך ההקדמה. ומלא עברתי ממצותיך דרש מין אשאינו מינו ואינך ואימא איפכא ה"ט משום דכל מצותיך הרבה מצות משמע דכשצותני ב' מצות כגון מעשר ראשון ושני לא שניתי ממה שצויתני:
ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו: שאמרתי ברכה בשם ומלכות בא"י אמ"ה אקבמ"צ וצונו להפריש תרומה ומעשרות. ורק אסמכתא בעלמא הוא דברכות דרבנן ואינן מעכבות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת