משנה מעשרות ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

היה עובר בשוק ואמר: טלו לכם תאנים, אוכלין ופטורין.

לפיכך אם הכניסו לבתיהם, מתקנים ודאי.

טלו והכניסו לבתיכםב, לא יאכלו מהם עראי.

לפיכך אם הכניסו לבתיהם, אינם מתקנים אלא דמאי.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק,

וְאָמַר: טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים,
אוֹכְלִין וּפְטוּרִין.
לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם, מְתַקְּנִים וַדַּאי.
טְלוּ וְהַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם,
לֹא יֹאכְלוּ מֵהֶם עֲרַאי.
לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם,
אֵינָם מְתַקְּנִים אֶלָּא דְּמַאי:

נוסח הרמב"ם

היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין לפיכך אם הכניסו לבתיהם מתקנין ודאי טלו לכם והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי לפיכך אם הכניסו לבתיהם אינן מתקנין אלא דמאי.

פירוש הרמב"ם

כשזה המוכר המסבב בשוקים מכריז ואומר טלו לכם תאנים מותר לאכול מהם עראי לפי שנאמר לא ראו פני הבית ולפיכך אין מכריזין עליה' אלא לאוכלן בלבד עראי והוא כנותן מתנה ואין המתנה קובעת למעשר כמו המכר ואם הביאן לביתו צריך להוציא מהם המעשרות החייבות לטבל ואם אמר טלו והכניסו לבתיכם נאמר שהם ראו פני הבית ולפיכך לא יאכל מהם עראי ואינו נאמן באומר הכניסו לבתיכם שענינו שהן מעושרין ולפיכך יוציא מהם חקי הדמאי לפי שהוא ספק שמא אמר אמת באמרו שהן מעושרין או אמר שקר ומה שאמר לא אמר אלא כדי שיקפצו עליהם לוקחים וכל זה כשהמוכר עם הארץ כמו שבארנו במסכת דמאי:

פירוש רבינו שמשון

אוכלין ופטורין. אע"ג דבהשוכר את הפועלים (פח.) משמע דמקח קובע למעשר הכא אין מתנה כמכר ובירושלמי (הל' א) פליגי דשמואל אמר רבי מאיר היא דאמר אין מתנה כמכר ר' יוסי אומר דברי הכל היא כמאן דאמר מאליהן קבלו עליהם את המעשר כלומר בכי האי גוונא לא החמירו ומהאי טעמא נמי הקילו כדפרשינן בפ' בתרא דתרומות:

מתקנין ודאי שהנותן אינו מעשר דסבור הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי והשתא דהכניסו לבית והוקבעו חייב:

אבל אם אמר להן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי. שהוא לא נתן אלא להכניסן לבית לפיכך כשהכניס לבית מתקנים דמאי דשמא הנותן עישר ומטעם [דמאי] אין זקוקין להפריש אלא אחת למאה כעישור תרומת מעשר ודווקא בעם הארץ [דחבר] לא [יתן] עד שיעשר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

היה עובר בשוק - עם הארץ החשוד על המעשרות:

אוכלין ופטורים - דאימור לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר א. ואע"ג דמכר קובע למעשר האי מתנה יהיב להו ומתנה אינה קובעת:

מתקנים ודאי - שהנותן לא עישר דסבר הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי, וכיון דהכניסום לבית הוקבעו. ודוקא שנתן להם דבר מועט שראוי לאכלו בשוק, אבל אם נתן דבר מרובה, או שהיה המקבל אדם שאין דרכו לאכול בשוק, או הדבר הניתן אינו נאכל כך כמות שהוא, בכל אלו הוי כאומר הכניסו לבתיכם, ואסור לאכול מהם עראי דמסתמא כבר הוקבעו למעשר:

אין מתק נים א, לא דמאי - ונותן תרומת מעשר לכהן, ומעשר ראשון ועני נוטל לעצמו:

פירוש תוספות יום טוב

אוכלים ופטורים. פי' הר"ב דאימר לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. דאילו ראו פני הבית ע"י בעל הבית והוקבעו למעשר טביל להו ואסורים לכל אדם ועיין לקמן. [*ומ"ש הר"ב ומתנה אינה קובעת וכך כתב בפ' דלקמן משנה ב ועיין שם] :

והכניסו לבתיכם. דוקא לבתיכם דאילו לביתי אין בית אחר טובל כדלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) דאלו ראו פני הבית ע"י בעל הבית והוקבעו למעשר טביל להו ואסורים לכל אדם:

(ב) (על המשנה) לבתיכם. דוקא לבתיכם דאלו לביתי אין בית אחר טובל כדלקמן. תוי"ט:



פירושים נוספים