משנה מעשרות ב א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ב · משנה א | >>
היה עובר בשוק ואמר: טלו לכם תאנים, אוכלין ופטורין.
לפיכך אם הכניסו לבתיהם, מתקנים ודאי.
טלו והכניסו לבתיכםב, לא יאכלו מהם עראי.
לפיכך אם הכניסו לבתיהם, אינם מתקנים אלא דמאי.
משנה מנוקדת
הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק,
- וְאָמַר: טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים,
- אוֹכְלִין וּפְטוּרִין.
- לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם, מְתַקְּנִים וַדַּאי.
- טְלוּ וְהַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם,
- לֹא יֹאכְלוּ מֵהֶם עֲרַאי.
- לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם,
- אֵינָם מְתַקְּנִים אֶלָּא דְּמַאי:
נוסח הרמב"ם
היה עובר בשוק, ואמר:
- "טלו לכם תאנים" - אוכלין, ופטורין.
- לפיכך אם הכניסו לבתיהם - מתקנין ודאי.
- "טלו לכם והכניסו לבתיכם" - לא יאכלו מהן עראי.
- לפיכך אם הכניסו לבתיהם - אינן מתקנין אלא דמאי.
- "טלו לכם תאנים" - אוכלין, ופטורין.
פירוש הרמב"ם
כשזה המוכר המסבב בשווקים מכריז ואומר "טלו לכם תאנים", מותר לאכול מהם עראי, לפי שנאמר לא ראו פני הבית, ולפיכך אין מכריזין עליהם אלא לאוכלן בלבד עראי, והוא כנותן מתנה, ואין המתנה קובעת למעשר כמו המכר. ואם הביאן לביתו, צריך להוציא מהם המעשרות החייבות לטבל.
ואם אמר "טלו והכניסו לבתיכם" נאמר שהם ראו פני הבית, ולפיכך לא יאכל מהם עראי.
ואינו נאמן באומרו "הכניסו לבתיכם" שעניינו שהם מעושרין, ולפיכך יוציא מהם חוקי הדמאי, לפי שהוא ספק שמא אמר אמת באמרו שהן מעושרין או אמר שקר, ומה שאמר לא אמר אלא כדי שיקבצו עליהם לוקחים. וכל זה כשהמוכר עם הארץ כמו שבארנו במסכת דמאי:
פירוש רבינו שמשון
אוכלין ופטורין. אע"ג דבהשוכר את הפועלים (פח.) משמע דמקח קובע למעשר הכא אין מתנה כמכר ובירושלמי (הל' א) פליגי דשמואל אמר רבי מאיר היא דאמר אין מתנה כמכר ר' יוסי אומר דברי הכל היא כמאן דאמר מאליהן קבלו עליהם את המעשר כלומר בכי האי גוונא לא החמירו ומהאי טעמא נמי הקילו כדפרשינן בפ' בתרא דתרומות:
מתקנין ודאי שהנותן אינו מעשר דסבור הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי והשתא דהכניסו לבית והוקבעו חייב:
אבל אם אמר להן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי. שהוא לא נתן אלא להכניסן לבית לפיכך כשהכניס לבית מתקנים דמאי דשמא הנותן עישר ומטעם [דמאי] אין זקוקין להפריש אלא אחת למאה כעישור תרומת מעשר ודווקא בעם הארץ [דחבר] לא [יתן] עד שיעשר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היה עובר בשוק - עם הארץ החשוד על המעשרות:
אוכלין ופטורים - דאימור לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר א. ואע"ג דמכר קובע למעשר האי מתנה יהיב להו ומתנה אינה קובעת:
מתקנים ודאי - שהנותן לא עישר דסבר הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי, וכיון דהכניסום לבית הוקבעו. ודוקא שנתן להם דבר מועט שראוי לאכלו בשוק, אבל אם נתן דבר מרובה, או שהיה המקבל אדם שאין דרכו לאכול בשוק, או הדבר הניתן אינו נאכל כך כמות שהוא, בכל אלו הוי כאומר הכניסו לבתיכם, ואסור לאכול מהם עראי דמסתמא כבר הוקבעו למעשר:
אין מתק נים א, לא דמאי - ונותן תרומת מעשר לכהן, ומעשר ראשון ועני נוטל לעצמו:
פירוש תוספות יום טוב
אוכלים ופטורים. פי' הר"ב דאימר לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. דאילו ראו פני הבית ע"י בעל הבית והוקבעו למעשר טביל להו ואסורים לכל אדם ועיין לקמן. [*ומ"ש הר"ב ומתנה אינה קובעת וכך כתב בפ' דלקמן משנה ב ועיין שם] :
והכניסו לבתיכם. דוקא לבתיכם דאילו לביתי אין בית אחר טובל כדלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) דאלו ראו פני הבית ע"י בעל הבית והוקבעו למעשר טביל להו ואסורים לכל אדם:
(ב) (על המשנה) לבתיכם. דוקא לבתיכם דאלו לביתי אין בית אחר טובל כדלקמן. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הי' עובר וכו': כתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל לדקדק מדתנן הי' עובר בשוק שמדבר במוליך לביתו. טלו לכם תאנים פי' דוקא בדבר מועט מותרין הן לאכול אבל כשהוא מתנה מרובה אסור לאכול עד שיעשר והיינו הא דתנן לקמן פ"ד ר' יהודה אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחברו לא יאכל וכו'. לא יאכלו מהם עראי פי' כי כיון שאמר הכניסו לבתיכם ואכלו הרי הוא כאילו אמר להן אני תיקנתים והרי אינו נאמן לתקן כראוי ובוודאי נטל מהן תרומה והתרומה קובעת בכלכלת תאנים כדתנן לקמן. אינם מתקנין אלא דמאי פי' מפני שאין עם הארץ חשוד על התרומה עכ"ל ז"ל. וז"ל הרמב"ם בפי' המשנה כשזה המוכר המסבב מכריז טלו לכם תאנים מותר לאכול מהם עראי לפי שנאמר לא ראו פני הבית ולפיכך אין מכריז עליהן אלא לאכלן בלבד עראי והוא כנותן המתנה ואין המתנה קובעת למעשר כמו המכר ואם הביאן לביתו צריך להוציא מהן המעשרות החייבות לטבל ואם אמר טלו והכניסו לבתיכם נאמר שהם ראו פני הבית ולפיכך לא יאכל מהן עראי ואינו נאמן באמרו הכניסו לבתיכם שעניינו שהן מעושרין ולפיכך יוציא מהן חוקי הדמאי לפי שהוא ספק שמא אמר אמת באמרו שהן מעושרין או אמר שקר ומה שאמר לא אמר אלא כדי שיתקבצו עליהן לוקחין וכל זה כשהמוכר עם הארץ עכ"ל ז"ל ובחבורו הביא חילוק דאיתא בירושלמי באם רוב העם מכניסין לבתים מעשרין ודאי ואם רוב העם מכניסין לשוק אין מתקנין אלא דמאי שמא עישר ואח"כ הביא לשוק ע"כ. ובירושלמי אמר שמואל דמתני' ר"מ היא דס"ל במתני' דס"פ יש בכור דמתנה אינה כמכר ור' יוסי אמר דדברי הכל היא מתני' דלענין מעשר מתנה אינה כמכר לכ"ע דתרומה ומעשר בזמן הזה מדרבנן ורבנן הקלו בכי ה"ג:
לא יאכלו מהן עראי: פי' אפי' עראי דחיישי' כיון דאמר להם כן הוי כמי שאמר להן לא תאכלו מהם כאן דטבולים הם שכבר ראו פני הבית אלא לכו לבתיכם ושם תאכלו ואין אוכלין מהן עראי:
אינם מתקנין אלא דמאי: דשמא כיון דידע דיכניסום לבתים יבוא ויעשר עליהם דקסבר שיסמכו עליו וניחא לי' לע"ה זה שיהא לו עם החבר נחת רוח ומעשר ע"ה על החבר דסובר שסומך עליו הילכך חבר מפריש המעשרות והן שלו אלא תרומת מעשר נותנה לכהן ומעשר שני מוליכו לירושלים כדין דמאי:
בפי' ר"ע ז"ל אוכלים ופטורים דאימור לא ראו פני הבית. כתב ה"ר יהוסף ז"ל בירושלמי מפ' דמיירי במקום שרוב בני אדם מכניסין לבתיהם ונ"ל דעל כן מותרין הן לאכול כי לעיל תנן אבל המוליך לביתו אוכל מהם עד שהוא מגיע לביתו ונ"ל עוד דבמוליך לשוק אסור לאכול דהא כבר הוקבעו למעשרות כשלקט כל צרכו כדתנן לעיל וקאמר בירושלמי דבמוליך לשוק אינן מתקנין אלא דמאי כי אין ע"ה חשוד למכור טבל גמור עכ"ל ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
היה עובר בשוק: ע"ה החשוד על מעשרות. ומיירי באינו מוליכן למכור דאל"כ כבר נקבעו כפ"א נ"ג:
אוכלין ופטורין: מיירי ברוב בני עיר מכניסין לבתיהן תלינן דלא ראו פני הבית ולא הוקבעו. דאל"כ לא היה מכשילן ואף דבכל דוכתא מתנה כמכר [כב"מ דט"ז ומגילה דכ"ז ב'] והרי מקח קובע למעשר [כב"מ דפ"ח א'] במעשר פירות דרבנן הקילו כירושלמי הכא:
לפיכך: רצה לומר מדאמר טלו וכו':
אם הכניסו לבתיהם: ונקבעו למעשר בראיית פני בתיהם:
מתקנים ודאי: דטלו וכו' עראי משמע. והנותן סמך שלא יאכלו רק מעט דרך עראי ולא עישר מיהו בנתן להם הרבה שאין דרך לאכול כ"כ בשוק. או שהמקבל נכבד שאינו אוכל בשוק. או שהפירות אינן נאכלים חיין. אף שאמר טלו וכו' מעשר בביתו רק דמאי:
לא יאכלו מהם עראי: דמדקאמר הכניסו משמע שאומר שגם קבע יורשו לאכול מדכבר עישר. א"כ כבר הוקבעו למעשר. ופלגינן דבוריה דמהמנינן לי' בהאי שהוקבעו. ולהכי אסורים עראי ולא מהמנינן ליה במה שעישר להכי חייבים להפריש דמאי:
לפיכך: מדאמר הכניסו משמע שיאכלו קבע ושמא עישר מה"ט:
אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי: ונותן רק תמ"ע לכהן והמעשרות נוטל לעצמו דהמע"ה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת