משנה מעילה א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק א · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מעשה דמים בקדשי קדשים, להקל ולהחמיר.

ובקדשים קלים, כולן להחמיר.

כיצד, קדשי קדשים לפני זריקת דמים, מועלין באמורין ובבשר.

לאחר זריקת דמים, מועלים באמורים ואין מועלין בבשר.

על זה ועל זה, חייבין משום פגול נותר וטמא.

ובקדשים קלים כולן להחמיר כיצד, קדשים [ קלים ] לפני זריקת דמים, אין מועלין לא באמורין ולא בבשר.

לאחר זריקת דמים, מועלין באמורין ואין מועלין בבשריז.

על זה ועל זה, חייבין משום פגול נותר וטמא.

נמצא, מעשה דמים בקדשי קדשים, להקל ולהחמיר.

ובקדשים קלים, כולו להחמיר.

נוסח הרמב"ם

מעשה דמים בקודשי קדשים להקל ולהחמיר ובקדשים קלים כלו להחמיר כיצד קודשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין באימוריהן ובבשר לאחר זריקת דמים מועלין באימוריהן ואין מועלין בבשר על זה ועל זה חייבין משום פגול ונותר וטמא ובקדשים קלים כלו להחמיר כיצד קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלין לא באימורין ולא בבשר לאחר זריקת דמים מועלין באימורין ואין מועלין בבשר על זה ועל זה חייבין משום פגול ונותר וטמא נמצא מעשה דמים בקודשי קדשים להקל ולהחמיר ובקדשים קלים כלו להחמיר.

פירוש הרמב"ם

מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר כו': הקולא שהוא פוטר הבשר מן המעילה אחר הזריקה והחומרא שהוא מעמיד האימורים למעילה כמו שהיו ומפני שהבשר נאכל לכהנים נפטר מן המעילה ואין חיוב מעילה בדבר שמותר לאוכלו לפי שקדשי קדשים הנאמרין כאן הן החטאת והאשם שאוכלין אותן הכהנים אבל העולה מועלין בבשרה ואפי' לאחר זריקה כמו שנתבאר בפרק שאחר זה ומה שאמר על זה ועל זה ר"ל בין לפני זריקה בין לאחר זריקה חייבין עליהן משום פגול אם נפגלו בשחיטה או אחריה כמו שנתבאר בשני מזבחים וכן משום נותר אם היו נותר ומשום טמא אם אכל אותה טמא וכשתבין מה שבארנו בשני מזבחים תדע שאי אפשר להיות הדבר האחד בעצמו פיגול ונותר רק יהיה אחד משניהם לפי שהנותר הוא בשר זבח כשר כשנותר לאחר זמן אכילתו כמו שבארנו שם והבן זה מאד:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מעשה דמים - זו זריקת הדם:

ואין מועלין בבשר - לאחר זריקת דמים אין מועלין בבשר, דכבר יש בו שעת היתר לכהנים טז. והיינו להקל, דמשום זריקת דמים אתיא ליה קולא דאין מועלין בו:

ועל זה ועל זה - בין על האימורין בין על הבשר לאחר זריקה:

חייבין משום פגול - אם פיגל באחת מארבע עבודות. דזריקה קובעת בפגול וקבעה נמי לנותר וטמא. והיינו להחמיר:

ובקדשים קלים - לאחר זריקה:

כולו להחמיר - דמועלין באימורים, דכבר חזו לגבוה וקדשים נינהו ולא ממון בעלים:

ועל זה ועל זה - בין על האימורים בין על הבשר חייבין עליו משום פגול נותר וטמא. והיינו כולו להחמיר:

פירוש תוספות יום טוב

קדשי קדשים לפני זריקת דמים כו' קדשים קלים וכו'. עמ"ש ברפ"ב בשם התוס':

ואין מועלין בבשר. פירש הר"ב דכבר יש בו שעת היתר לכהנים. לפי שקדשי קדשים הנאמרים כאן. הן החטאת והאשם שאוכלין אותן הכהנים אבל העולה מועלין בבשרה ואפילו לאחר זריקה. כמו שנתבאר בפרק שאחר זה. הרמב"ם: *

[*נמצא מעשה דמים. כפל לשון הוא וצ"ע ועפי"א דשבת משנה ו' ופ"ק דעדיות משנה ה']:

ובקדשים קלים כו' ואין מועלים בבשר. ואע"ג דאף קודם זריקה אין בו מעילה קתני למידק הא איסורא איכא ומיירי ביוצא. ולמימרא דלא אמר ר"ע דזריקה מועלת ליוצא להתירו לאכילה. גמרא:

חייבין משום פגול כו'. פירש הר"ב דזריקה קובעת בפגול. וקבעה נמי לנותר וטמא. מהטעם שכתבתי במשנה ב' בשם רש"י ז"ל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על הברטנורא) לפי שקק"ד הנאמרי' כאן. הן החטאת והאשם שאוכלים אותן הכהנים. אבל העולה מועלין בבשר' ואפי' לאחר זריקה. הר"מ:

(יז) (על המשנה) ואין כו'. ואע"ג דאף קודם זריקה אין בו מעילה קתני למידק הא אסורא איכא ומיירי ביוצא. ולמימרא דלא אמר ר"ע דזריקה מועלת ליוצא ולהתירו באכילה גמ':


פירושים נוספים