משנה מעילה א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק א

משניות: א ב ג ד

עריכה

(א) קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם,
מוֹעֲלִין בָּהֶן.
שְׁחָטָן בַּדָּרוֹם וְקִבֵּל דָּמָן בַּצָּפוֹן,
בַּצָּפוֹן וְקִבֵּל דָּמָן בַּדָּרוֹם,
שְׁחָטָן בַּיּוֹם וְזָרַק בַּלַּיְלָה,
בַּלַּיְלָה וְזָרַק בַּיּוֹם,
אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן חוּץ לִזְמַנָּן וְחוּץ לִמְקוֹמָן,
מוֹעֲלִין בָּהֶן.
כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
כָּל שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים,
אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ;
וְשֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים,
מוֹעֲלִין בָּהּ.
אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים?
שֶׁלָּנָה,
וְשֶׁנִּטְמְאָה,
וְשֶׁיָּצְאָה.
אֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים?
שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ,
חוּץ לִמְקוֹמָהּ,
וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ:
(ב) בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מוֹעֲלִין בּוֹ,
וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא;
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ,
אֲבָל חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
וְאָבְדָה,
וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה,
וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת,
לֹא כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ,
כָּךְ הוּא פּוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ?
וְאִם פָּטַר דָּמָהּ אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה,
דִּין הוּא שֶׁיִּפְטֹר אֶת בְּשָׂרָהּ:
(ג) אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים
שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן,
וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
מוֹעֲלִין בָּהֶן,
וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא:
(ד) מַעֲשֵׂה דָּמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר;
וּבְקָדָשִׁים קַלִּים,
כֻּלָּן לְהַחֲמִיר.
כֵּיצַד?
קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים,
מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִין וּבַבָּשָׂר;
לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים,
מוֹעֲלִים בָּאֵמוּרִים,
וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר.
עַל זֶה וְעַל זֶה,
חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
וּבְקָדָשִׁים קַלִּים כֻּלָּן לְהַחֲמִיר,
כֵּיצַד?
קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים,
אֵין מוֹעֲלִין לֹא בָּאֵמוּרִין וְלֹא בַּבָּשָׂר;
לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים,
מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִין,
וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר.
עַל זֶה וְעַל זֶה,
חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
נִמְצָא,
מַעֲשֵׂה דָּמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר;
וּבְקָדָשִׁים קַלִּים,
כֻּלּוֹ לְהַחֲמִיר: