משנה כריתות ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ד · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים, לא נחלקו על דבר שהוא משום שם אחד שהוא חייב, ועל מה נחלקו, על דבר שהוא משום שני שמות, שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטרז.

אמר רבי יהודה אפילו נתכון ללקט תאנים ולקט ענבים, ענבים ולקט תאנים, שחורות ולקט לבנות, לבנות ולקט שחורות, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

אמר רבי יהודה, תמה אני אם יפטר בה רבי יהושע.

אם כן, למה נאמר (ויקרא ד) "אשר חטא בה", פרט למתעסק.

נוסח הרמב"ם

רבי ישמעאל שזורי ורבי שמעון אומרין לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב ועל מה נחלקו על דבר שהוא משני שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמר רבי יהודה אפילו נתכוון ללקוט תאנים ולקט ענבים ענבים ולקט תאנים שחורות ולקט לבנות לבנות ולקט שחורות רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר תמיה אני אם יפטור בה רבי יהושע אם כן למה נאמר אשר חטא בה (ויקרא ד כג) פרט למתעסק.

פירוש הרמב"ם

ר' שמעון ור"ש שזורי אומרים לא נחלקו על דבר כו': משם אחד כגון ב' נשים נדות עמו בבית או שתי אחיות ושגג באחת מהן ואין ידוע באזה מהן שגג וכבר בארנו פעמים שמלאכת מחשבת אסרה תורה וכל זמן שנתכוין ללקט תאנים ולקט ענבים פטור בין לרבי יהושע בין לר"א ומה שאמר ר' יהודה ששניהם חולקים בזה היא כפי מה שאני אומר לך והוא שר' יהודה אומר שאם נתכוין ללקוט תאנים ואח"כ ענבים ונהפך לו ולקט ענבים ראשונה ואח"כ תאנים רבי אליעזר מחייב חטאת הואיל ולקט כל מה שחשב עליו ללקוט ור' יהושע פוטר הואיל ולא לקט כמו שחשב ותפס עליו ר' שמעון ואמר לו תמה אני אם יפטור בזה רבי יהושע ותפס רבי יהודה תימה שנית על זה ואמר למה אתם תמהים על רבי יהושע שהוא פוטר ורחמנא אומר אשר חטא בה א"כ למה נאמר אשר חטא בה השיבו ר' שמעון ואומר שאשר חטא בה לא בא אלא פרט למתעסק כגון שלא נתכוין ללקוט כל עיקר אבל נתעסק או נתכוין ללקוט תאנים בלבד ולקט ענבים חייב והלכה כרבי יהושע כמו שפירש אותו רבי יהודה ולפיכך פסק ההלכה שאפי' שגג בב' נשיו נדות שהם משם אחד חייב אשם תלוי לדעת רבי יהושע וחטאת לדעת ר"א והלכה בזה גם כן כר' יהושע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משום שם אחד - כגון שתי נשים נדות עמו בבית ושגג באחת מהן:

שהוא חייב - שהרי ידע במה חטא:

על דבר שהוא משום שני שמות - כגון ספק קצר ספק טחן:

אפילו נתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים - בגמרא מפרש מלתיה דר' יהודה במתכוין ללקט תאנים תחילה ואח"כ ענבים, והלכה ידו על האחרונים וליקט ענבים תחילה ואח"כ תאנים. וכן אם היה מתכוין ללקוט שחורות ואח"כ לבנות ונהפך הדבר וליקט לבנות תחילה ואח"כ שחורות:

ר' אליעזר מחייב חטאת - דהואיל ולשניהם נתכוין לא אכפת לן במוקדם ומאוחר:

ור' יהושע פוטר - הואיל ובשעת לקיטת כל אחד ואחד לא לזה נתכוין, הוי ליה כמתעסק ופטור:

הכי גרסינן, אמר ר' שמעון תמיהני אם פטר בזה ר' יהושע - אם כן למה נאמר אשר חטא בה ח. סתם מתניתין קא מתמה על תמיהתו של ר' שמעון, אם כן דלא פטר בזה ר' יהושע, למה נאמר אשר חטא בה. ומשני, פרט למתעסק, לאפוקי מי שלא היה מתכוין ללקוט כלל, או שהיה מתכוין ללקוט תאנים לבד וליקט ענבים לבד, שלא נעשית מחשבתו כל עיקר. והלכה כרבי יהושע וכמו שפירשה למלתיה רבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

שרבי אליעזר מחייב חטאת. ור"י פוטר. דבה דכתיב בקרא. בין אידיעה בין אחטאת היא. לר' יהושע. עד שיתכוין לחטא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא. ולר"א. כיון שנתכוין לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא כך פירש"י. ומשמע דס"ל דאף לר"י בה פרט למתעסק. וכדתנן לקמן ותיובתא מדידיה אדידיה. דלעיל כתבתי בשמו. דלא פי' כך:

א"כ למה נאמר אשר חטא בה. פי' הר"ב סתם מתני' מתמה על תמיהתו של ר"ש א"כ דלא פטר ביה רבי יהושע כו'. המ"ל ולטעמיך. ולר"א למה נאמר בה. דהא איהו לית ליה דרשא דעד שיודע כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) שר"א כו' דבה דכתיב בקרא בין אידיעה בין אחטאת היא. לר"י עד שיתכוין לחטוא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא. ולר"א כיון שנתכוין לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא כדפירש"י:

(ח) (על הברטנורא) המ"ל וליטעמך ולר"א למה נאמר בה דהא איהו לית ליה דרשא דעד שיודע כו':


פירושים נוספים