ברטנורא על כריתות ד

משנה כריתות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

ספק אכל חלב ספק לא אכל - והיכי דמי, כגון חלב ושומן לפניו ואכל את אחד מהן, כדתני בסיפא. ופרושי קמפרש, ספק אכל חלב ספק לא אכל כיצד, כגון שהיה חלב ושומן לפניו ויש כאן איסור קבוע אבל אם היתה לפניו חתיכה אחת, ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן ואכלה, פטור, דלא איקבע איסורא :

ואפילו אכל - ודאי חלב, ספק יש בו כזית. וכגון שבשעה שאכלו סבור שומן הוא ואח"כ נודע לו שהוא חלב, וספק יש בו כזית ספק אין בו:

אכל את אחד מהן - וכסבור שומן הוא, ואחר כך נודע שהאחד היה חלב, וזה אינו יודע איזו אכל, מביא אשם תלוי. אבל אם בשעת אכילה היתה לו ספק והזיד ואכלה מספק, הוי מזיד ופטור:

שגג באחת מהן - כסבור זו אשתו, ואחר כך נתספק איזו מהן היתה, מביא אשם תלוי:

(ב)

כך על לא הודע שלהן - כגון אכל שתי חתיכות כסבור ששתיהן שומן הן ואחר כך נודע שכל אחת מהן ספק, אינו מביא אלא אשם תלוי אחד, הואיל ולא נודע לו בין אכילה לאכילה שספק חלב אכל:

ואם היתה ידיעה בינתים - ידיעת ספק:

כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת - אם היתה ידיעת ודאי בינתיים, כך בידיעת ספק מביא שני אשמות תלויין:

חלב ונותר לפניו - וסבר דשניהן שומן של היתר:

אשתו נדה ואחותו עמו בבית - בא על אחת מהן כסבור לבוא על אשתו טהורה, ונמצא שאשתו היתה נדה, ועוד ספק על איזו מהן בא:

ועשה מלאכה בין השמשות - כסבור חול הוא:

ר' אליעזר מחייב חטאת - ממה נפשך, אם חלב אכל חייב, אם נותר אכל חייב, וכן כולם :

ורבי יהושע פוטר - דגבי חטאת כתיב (ויקרא ד,) אשר חטא בה, עד שיוודע לו במה חטא. ור' אליעזר, האי אשר חטא בה מיבעי ליה פרט למתעסק במלאכת שבת, כגון נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, שהוא פטור, כיון דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא . ודוקא מתעסק במלאכת שבת הוא דפטור, דמלאכת מחשבת אסרה תורה . אבל מתעסק בחלבים ובעריות, כגון שאכל חלב או בא על הערוה שלא במתכוין, חייב לכולי עלמא, שהרי נהנה:

לא נחלקו - ר' אליעזר דאמר לא בעינן שידע במה חטא לא נחלק על רבי יהושע, ומודה לו בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויום הכפורים שהוא פטור:

שאני אומר - חצי שיעור המלאכה נעשית בשבת וחצי שיעור ביום הכפורים, ואין כאן חיוב חטאת:

מעין איזו מלאכה עשה - אם חרש או זרע:

פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי - דגבי אשם תלוי כתיב (ויקרא ה) כי תחטא ולא ידע, פרט לזה שידע שחטא אלא שאין החטא מסויים. וחטאת נמי לא מיחייב, שאע"פ שידע שחטא ממה נפשך, מכל מקום לא הוברר לו במה חטא. ופסק ההלכה, שהוא חייב באשם תלוי בין בחלב ונותר לפניו שאפשר שיוברר הדבר, בין בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויוה"כ שאי אפשר שיוברר הדבר, וכן באשתו נדה ואחותו עמו בבית ושגג באחת מהן, בכל אלו מביא אשם תלוי:

(ג)

משום שם אחד - כגון שתי נשים נדות עמו בבית ושגג באחת מהן:

שהוא חייב - שהרי ידע במה חטא:

על דבר שהוא משום שני שמות - כגון ספק קצר ספק טחן:

אפילו נתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים - בגמרא מפרש מלתיה דר' יהודה במתכוין ללקט תאנים תחילה ואח"כ ענבים, והלכה ידו על האחרונים וליקט ענבים תחילה ואח"כ תאנים. וכן אם היה מתכוין ללקוט שחורות ואח"כ לבנות ונהפך הדבר וליקט לבנות תחילה ואח"כ שחורות:

ר' אליעזר מחייב חטאת - דהואיל ולשניהם נתכוין לא אכפת לן במוקדם ומאוחר:

ור' יהושע פוטר - הואיל ובשעת לקיטת כל אחד ואחד לא לזה נתכוין, הוי ליה כמתעסק ופטור:

הכי גרסינן, אמר ר' שמעון תמיהני אם פטר בזה ר' יהושע - אם כן למה נאמר אשר חטא בה . סתם מתניתין קא מתמה על תמיהתו של ר' שמעון, אם כן דלא פטר בזה ר' יהושע, למה נאמר אשר חטא בה. ומשני, פרט למתעסק, לאפוקי מי שלא היה מתכוין ללקוט כלל, או שהיה מתכוין ללקוט תאנים לבד וליקט ענבים לבד, שלא נעשית מחשבתו כל עיקר. והלכה כרבי יהושע וכמו שפירשה למלתיה רבי יהודה: