משנה כריתות ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ד · משנה ב | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת, כך על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם אחד.

אם היתה ידיעה בינתים, כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת, כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת.

כשם שאם אכל חלב ודם נותר ופיגול בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת, כך על לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת.

חלב ונותר לפניו, אכל אחד מהם ואין ידוע איזה מהם אכל, אשתו נדה ואחותו עמו בבית, שגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג, שבת ויום הכפורים ועשה מלאכה בין השמשות ואין ידוע באיזה מהן עשה, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

אמר רבי יוסי, לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות שהוא פטור, שאני אומר, מקצת מלאכה עשה מהיום ומקצתה למחרו, ועל מה נחלקו, על העושה בתוך היום ואין ידוע אם בשבת עשה ואם ביום הכפורים עשה, או על העושה ואין ידוע מעין איזו מלאכה עשה, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

אמר רבי יהודה, פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כשם שאם אכל חלב וחלב בעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת כך על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם אחד אם הייתה ידיעה בינתיים כשם שהוא מביא חטאת על כל אחד ואחד כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד.

כשם שאם אכל חלב ודם ונותר ופגול בעלם אחד חייב על כל אחת ואחת כך על לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד חלב ונותר לפניו אכל את אחד מהן ואין ידוע איזה מהן אכל אשתו נידה ואחותו עימו בבית שגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג שבת ויום הכיפורים ועשה מלאכה בין השמשות אין ידוע באיזה מהן עשה רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמר רבי יוסי לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות שהוא פטור שאני אומר מקצת מלאכה עשה מהיום ומקצתה למחר על מה נחלקו על העושה בתוך היום ואין ידוע אם בשבת עשה אם ביום הכיפורים עשה או על העושה ואין ידוע מעין איזו מלאכה עשה רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמר רבי יהודה פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי.


פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב כו':. חלב ונותר לפניו אכל אחד מהם ואין ידוע איזה מהם בו': רבי אליעזר אומר חייב ממה נפשך לפי שעל איזה משני המעשים שעושה הוא חייב ור' יהושע אומר אשר חטא בה עד שיודע לו על מה חטא ואז יתחייב בקרבן חטאת ור' אליעזר אימר בה פרט למתעסק רוצה לומר שאין מגמתו וכוונתו לאותו מעשה על כל פנים אבל היתה כוונתו להתעסק ולשחוק ואין אצלו הפרש בין שיהא המעשה ההיא אותו שמתעסק בו או זולתו והוא פטור בשבת בלבד לפי שהעיקר האמיתי המתעסק בחלבים ובעריות חייב בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה ופירוש זה הוא כן שהאדם אם אכל דבר מהאיסורין או בא על אחד מן האיסורין דרך שחוק ומתעסק הרי הוא חייב ואם עשה מלאכה בשבת דרך שחוק פטור כמו שבארנו בשבת ואמר רבי יהודה שהוא פטור אצל ר' יהושע ואפי' מאשם לפי שנאמר על מי שחייב אשם תלוי ולא ידע פרט לזה שידע שחטא לפי שהמסופק אם חטא אם לא חטא הוא שמביא אשם תלוי אבל מי שודאי אצלו שחטא אלא שאינו מסיים חטאו אינו חייב אשם תלוי ולא ג"כ חטאת לפי שאינו יודע במה חטא ופסק ההלכה שהוא חייב באשם תלוי ואפילו על עשיית מלאכה בין השמשות כמו שזכר ת"ק והשמיענו מחלוקתם בחלב ונותר שאפשר לדעת באיזה מהם חטא וכן בעשה בין השמשות שא"א לו שיודע לעולם באיזה מהן חטא כמו שבארתי פעמים שבין השמשות ספק מן היום ספק מן הלילה ואי אפשר לעמוד על אמיתת הדבר וכן באשתו נדה ואחותו שאפשר לדעת א' משתיהן בודאי אע"פ שאינו אצלו ודאי אמר שבכל אלו ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע מחייב אשם תלוי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כך על לא הודע שלהן - כגון אכל שתי חתיכות כסבור ששתיהן שומן הן ואחר כך נודע שכל אחת מהן ספק, אינו מביא אלא אשם תלוי אחד, הואיל ולא נודע לו בין אכילה לאכילה שספק חלב אכל:

ואם היתה ידיעה בינתים - ידיעת ספק:

כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת - אם היתה ידיעת ודאי בינתיים, כך בידיעת ספק מביא שני אשמות תלויין:

חלב ונותר לפניו - וסבר דשניהן שומן של היתר:

אשתו נדה ואחותו עמו בבית - בא על אחת מהן כסבור לבוא על אשתו טהורה, ונמצא שאשתו היתה נדה, ועוד ספק על איזו מהן בא:

ועשה מלאכה בין השמשות - כסבור חול הוא:

ר' אליעזר מחייב חטאת - ממה נפשך, אם חלב אכל חייב, אם נותר אכל חייב, וכן כולם ג:

ורבי יהושע פוטר - דגבי חטאת כתיב (ויקרא ד,) אשר חטא בה, עד שיוודע לו במה חטא. ור' אליעזר, האי אשר חטא בה מיבעי ליה פרט למתעסק במלאכת שבת, כגון נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, שהוא פטור, כיון דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא ד. ודוקא מתעסק במלאכת שבת הוא דפטור, דמלאכת מחשבת אסרה תורה ה. אבל מתעסק בחלבים ובעריות, כגון שאכל חלב או בא על הערוה שלא במתכוין, חייב לכולי עלמא, שהרי נהנה:

לא נחלקו - ר' אליעזר דאמר לא בעינן שידע במה חטא לא נחלק על רבי יהושע, ומודה לו בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויום הכפורים שהוא פטור:

שאני אומר - חצי שיעור המלאכה נעשית בשבת וחצי שיעור ביום הכפורים, ואין כאן חיוב חטאת:

מעין איזו מלאכה עשה - אם חרש או זרע:

פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי - דגבי אשם תלוי כתיב (ויקרא ה) כי תחטא ולא ידע, פרט לזה שידע שחטא אלא שאין החטא מסויים. וחטאת נמי לא מיחייב, שאע"פ שידע שחטא ממה נפשך, מכל מקום לא הוברר לו במה חטא. ופסק ההלכה, שהוא חייב באשם תלוי בין בחלב ונותר לפניו שאפשר שיוברר הדבר, בין בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויוה"כ שאי אפשר שיוברר הדבר, וכן באשתו נדה ואחותו עמו בבית ושגג באחת מהן, בכל אלו מביא אשם תלוי:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ואין ידוע. עיין רפ"ג:

[*שגג [כו'] שבת ויוה"כ וכו'. עמ"ש בס"ד במשנה ה' פ"ה דסוכה]:

רבי אליעזר מחייב חטאת. פירש הר"ב ממ"נ אם חלב אכל כו'. גמ'. אע"ג דלענין טומאת מקדש וקדשיו לא ס"ל ר"א הכי. כדפי' הר"ב בספ"ב דשבועות.

ורבי יהושע פוטר. כתב הר"ב דגבי חטאת כתיב אשר חטא בה כו' ור"א מיבעי ליה פרט למתעסק כו'. כיון דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא. וכתבו התוס' וא"ת שוגג נמי דכל התורה כולה לא מתכוין לאיסור. וי"ל בכל התורה כולה כשאמר מותר הוא בשוגג בדבר שידוע לנו שהוא איסור אבל הכא מתכוין לדבר שהוא היתר לכ"ע אם היה כפי מה שהוא סבור. ולכך פטור משום דהוי מתעסק. ע"כ. ומ"ש הר"ב ודוקא מתעסק במלאכת שבת הוא דפטור דמלאכת מחשבת אסרה תורה. [עיין במשנה דלקמן עד היכן פטרינן]. הכי איתא בגמ'. מתעסק דמאי אי דחלבים כו' האמר רב נחמן אמר שמואל המתעסק בחלבים כו'. המתעסק בשבת פטור דמלאכת מחשבת כו'. משכחת לה כגון שנתכוין לחתוך את התלוש וכו'. וכתב רש"י וקשיא דלמאי אצטריך בה. דממלאכת מחשבת מצי למילף. ונ"ל דר"א לא משמע ליה ההיא דרשא. ולא מייתי דרב נחמן. אלא משום דאמר בהדיא דמתעסק בשבת פטור. ור' יהושע דדריש אשר חטא בה. עד שיוודע לך [במה חטא]. איהו דריש מלאכת מחשבת אסרה תורה. ע"כ כלומר דהא דאמרינן משכחת לה כגון כו'. לאו שינויא הוא דלהכי אצטריך בה ולא נפקא לן ממלאכת מחשבת. אלא דמאן דס"ל מלאכת מחשבת לא אצטריך בה. ומאן דדריש בה לא ס"ל מלאכת מחשבת. אלא דגמרא מהדר לפרושי היכי משכחת לה בין למר בין למר. ותמיהני דהיכן מצינו למימר הכי. והא אליבא דר' יהושע משני מתני' דסוף פרקין בה פרט למתעסק. וכן קשיא להר"ב דקאי בדר"א ופירש דמלאכת מחשבת. דליתא אלא לר"י. והתוס' פ"ז דשבת דף ע"ב פירשו בשם ר"ת. וכ"כ בפ"ז דסנהדרין דף ס"ב. דממלאכת מחשבת שמעינן לנתכוין לחתוך מחובר זה. וחתך מחובר אחר דפטור דלא נעשית מחשבתו. אבל נתכוין לחתוך התלוש וחתך מחובר. מיירי שחותך אותו דבר שרצה לחתוך ונמצא שהיה מחובר דנתקיימה מחשבתו. אלא שלא היה יודע שהוא מחובר. ולהכי אצטריך בה. ודלא מייתי הא דרב נחמן. אלא משום חלבים ועריות. דלא מתוקם ביה קרא. ע"כ. והשתא בין לר"א בין לר"י אצטריך דרשא דמלאכת מחשבת. וכן דרשא דבה נמי לענין לחתוך בתלוש כו'. ומ"מ קשיא להר"ב. דאע"ג דהשתא מלאכת מחשבת לר"א נמי אית ליה. מ"מ לא דק לכתבו אנתכוין לחתוך את התלוש כו'. דביה לא הוה מהאי טעמא:

אמר ר' יוסי לא נחלקו כו' שאני אומר מקצת מלאכה כו'. גמ'. ולרבי יוסי גמר מלאכה לר"א פטור הא שמעינא ליה דמחייב. דתנן [ברפי"ג דשבת] ר"א אומר האורג ג' חוטין בתחלה ואחד על הארוג חייב. א"ר יוסף [רבי יוסי] אליבא דר"א הכי מתני ר"א אומר האורג ג' חוטין בתחלה ושנים על האריג חייב פירש"י שנים על האריג כל השיעור הוא זה. ובתחלה היינו טעמא דבעי ג'. משום דסתרי. דשנים אינם מתקיימים. אבל הכא איכא למימר חציו היום וחציו למחר:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ג) (על הברטנורא) גמ' אע"ג דלענין טומאת מקדש וקדשיו לא ס"ל ר"א הכי כדפי' הר"ב בספ"ב דשבועות:

(ד) (על הברטנורא) וא"ת שוגג נמי דכל התורה כולה לא מתכוין לאיסור. וי"ל בכל התירה כולה [כשאמר מותר] הוא בשוגג בדבר שידוע לנו שהוא איסור. אבל הכא מתכוין לדבר שהוא היתר לכ"ע אם היה כפי מה שהוא סבור. ולכך פטור משום דהוי מתעסק:

(ה) (על הברטנורא) וק' דא"כ בה למ"ל דממלאכת מחשבת מצי למילף כו' ונ"ל דר"א לא דריש מלאכת מחשבת ור"י לא דריש בה. רש"י. וק' דבס"פ פי' הר"ב בעצמו דדריש בה אליבא דר"י ועוד ק' דנקט למלאכת מחשבת בדר"א והתוס' במס' שבת ד' ע"ב תי' די"ל דממלאכת מחשבת ילפי' נתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר דפטור דלא נעשית מחשבתו ואצטריך בה לנתכוין לתלוש וחתך אותו דבר עצמו שנתכוין לחתכו ונמצא שהיה מחובר דנתקיימה מחשבתו אלא כוונתו להיתר היה. והשתא בין לר"א בין לר"י אצטרכו שני הדרשות. וא"כ הר"ב שכתב מלאכת מחשבת אתלוש לא דק. ועתוי"ט:

(ו) (על המשנה) ומקצתה כו'. והא שמעינא ליה דמחייב. דתנן רא"א האורג ג' חוטין בתחלה וא' על האריגה חייב. א"ר יוסף ר"י אליבא דר"א הכי מתני רא"א האורג ג' חוטין בתחלה ושנים על האריג חייב פרש"י ב' על האריג. כל השיעור הוא זה. ובתחלה ה"ט דבעי ג' משום דסתרי. דשנים אינם מתקיימים. אבל הכא איכא למימר חציו היום וחציו למחר:


פירושים נוספים