עיקר תוי"ט על כריתות ד
משנה כריתות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) ולפ"ז ה"ה אם בא א' אח"כ ואכל את השניה חייב אע"ג דלפניו לא היה אלא חתיכה אחת ודר"פ דלעיל ע"א אומר אכל [כו'] כ' הר"א דמיירי ג"כ בדאיקבע איסורא. והכ"מ כ' כיון דהעד אומר דודאי חלב אכל שפיר מיקרי איקבע איסורא אפי' בחתיכה אחת. ועתוי"ט:
(ב) (על המשנה) ספק כו: צ"ל דמיירי שיש שתי חתיכות לפניו ובשתיהן כשיעור ואכל מא' מהן כזית ומסופק אי הוי כזית שלם או פחות מעט ואשמעינן דאפי' בספק ספיקא מייתי אשם תלוי. וגבי שבת ויום חול נמי מצינו למשכח שתי חתיכות. כגון שעשה מלאכה בין השמשות דספק יום או לילה. וגם איקבע איסורא פירוש שעשה מלאכה בין השמשות קרוב למוצאי שבת דאיקבע אסורא כל היום. תוס'. אבל מהר"מ לא משמע כן:
(ג) (על הברטנורא) גמ' אע"ג דלענין טומאת מקדש וקדשיו לא ס"ל ר"א הכי כדפי' הר"ב בספ"ב דשבועות:
(ד) (על הברטנורא) וא"ת שוגג נמי דכל התורה כולה לא מתכוין לאיסור. וי"ל בכל התירה כולה [כשאמר מותר] הוא בשוגג בדבר שידוע לנו שהוא איסור. אבל הכא מתכוין לדבר שהוא היתר לכ"ע אם היה כפי מה שהוא סבור. ולכך פטור משום דהוי מתעסק:
(ה) (על הברטנורא) וק' דא"כ בה למ"ל דממלאכת מחשבת מצי למילף כו' ונ"ל דר"א לא דריש מלאכת מחשבת ור"י לא דריש בה. רש"י. וק' דבס"פ פי' הר"ב בעצמו דדריש בה אליבא דר"י ועוד ק' דנקט למלאכת מחשבת בדר"א והתוס' במס' שבת ד' ע"ב תי' די"ל דממלאכת מחשבת ילפי' נתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר דפטור דלא נעשית מחשבתו ואצטריך בה לנתכוין לתלוש וחתך אותו דבר עצמו שנתכוין לחתכו ונמצא שהיה מחובר דנתקיימה מחשבתו אלא כוונתו להיתר היה. והשתא בין לר"א בין לר"י אצטרכו שני הדרשות. וא"כ הר"ב שכתב מלאכת מחשבת אתלוש לא דק. ועתוי"ט:
(ו) (על המשנה) ומקצתה כו'. והא שמעינא ליה דמחייב. דתנן רא"א האורג ג' חוטין בתחלה וא' על האריגה חייב. א"ר יוסף ר"י אליבא דר"א הכי מתני רא"א האורג ג' חוטין בתחלה ושנים על האריג חייב פרש"י ב' על האריג. כל השיעור הוא זה. ובתחלה ה"ט דבעי ג' משום דסתרי. דשנים אינם מתקיימים. אבל הכא איכא למימר חציו היום וחציו למחר:
(ז) (על המשנה) שר"א כו' דבה דכתיב בקרא בין אידיעה בין אחטאת היא. לר"י עד שיתכוין לחטוא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא. ולר"א כיון שנתכוין לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא כדפירש"י:
(ח) (על הברטנורא) המ"ל וליטעמך ולר"א למה נאמר בה דהא איהו לית ליה דרשא דעד שיודע כו':