משנה כלים כט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כט · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חוט מאזנים של חנונים של בעלי בתיםז, טפח.

יד הקרדום מלפניו, טפח.

שיירי יד ח הפרגול, טפח.

יד מקבת [של יד] של מפתחי אבנים, טפח.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

חוט מאזניים של חנוונים ושל בעלי בתים טפח יד קורדום מלפניו טפח שירי יד הפרגול טפח ויד מקבת של מפתחי אבנים טובות טפח.

פירוש הרמב"ם

פרגול. הוא המחוגה אשר יעשו בו העיגולים ויד הפרגול הוא שוק המחוגה: ויד מקבת של מפתחי אבנים. הוא עץ עם ברזל אשר יעשו בו פתוחי אברם:

פירוש רבינו שמשון

חוט מאזנים. הוא החוט שאוחזין בו המאזנים בשעה ששוקלין ובסוף הספינה (דף פט:) מייתי לה גבי הא דא"ר מני כענין שאמרו לענין איסורו כן אמרו לענין טומאתו:

יד קורדום מלפניו. צורת קורדום פירשתי לעיל פרק שלשה עשר וכשאוחז ביד קורדום ההפרש שיש בין יד האדם לברזל קורא מלפניו והיוצא לאחר יד קורא לאחריו בבבא (צ"ל שלפני) שאחר זו שאין דרך לאחוז ממש בתחלת היד פן יחליק מיד האדם ויפול מיד האדם. והא דלא מפרש בהך בבא דין שלפניו ושלאחריו משום דהכא חשיב הנך דשיעורן טפח ובאידך בבא חשיב הנהו דשיעורן שלש אצבעות:

פרגול. פירש בערוך עצים צידיהן אחד מדובקים ומשולבין זה בזה והצד השני שלהן ברזל בראשו כשתי אצבעות ונפתחים כמו הכיס לעשות בהן הצורות העגולות ונראה שזהו מחוגה דכתיב (ישעיה מד) ובמחוגה יתארהו. קומפ"ש בלע"ז הוא כלי מכלי מלאכת חרש:

מקבת. דכתיב (מ"א ו) ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל ונראה שהוא ענין חור ועל שם כך נקרא מקבת שהוא נוקב והיינו דקתני מפתחי אבנים מלשון (שמות כח) פיתוחי חותם:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

יד הקרדום מלפניו - דרך האוחז ביד הקרדום כשרוצה לחתוך בו אינו אוחז ממש בראש הקתא שמא יחליק ויפול מידו אלא מניח מעט לאחר ידו, והשיעור שיש בין יד האדם לברזל קורא מלפניו, והיוצא לאחר ידו קורא מאחריו באידך בבא. והא דלא מפרש בבבא זו דין שלפניו ושל אחריו, משום דהכא חשיב הנך דשיעורן טפח, ובאידך בבא חשיב הנהו דשיעורן שלש אצבעות:

פרגל - מחוגה. קומפש"ו בלע"ז. והחרשים צריכים לעשות בו צורות עגולות:

מקבת - פטיש של ברזל שראשו אחד חד ובו נוקבים ופוסלים את האבנים, ועל שם כך נקרא מקבת. ולשון מקרא הוא, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל (מלכים א ו ז):

מפתחי אבנים - לשון פתוחי חותם:

פירוש תוספות יום טוב

של בעלי בתים. כלומר או של בעלי בתים. ובפ"ה דב"ב דף פט מייתי לה. וגרסינן בהדיא ושל ב"ב. וכן העתיק הרמב"ם בפכ"א מה"כ [הלכה ה]:

שירי יד הפרגול. צ"ל שכן רגילים לקרות שירי יד. וכאינך דמתניתין ז ח דקרו להו נמי בל' שירי. והרמב"ם בפ"כ מהלכות כלים [הלכה יב] העתיק שירי הפרגל. אבל מהר"ם כתב וז"ל יד הפרגל שניטל ונשתייר בו כשיעור טפח הוי חבור:

[*מקבת. כתב הר"ב לשון מקרא הוא ומקבות וגו'. מלכים א ו] [ז]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) של בע"ב. פירוש, או של בעלי בתים:

(ח) (על המשנה) שיירי יד. נ"ל שכן רגילין לקרות שיירי יד וכאינך דמשנה ז' ח' דקרי להו נמי בלשון שיירי. והר"מ כתב, שיירי הפרגול. ומהר"מ כתב יד הפרגול שניטל ונשתייר בו כשיעור טפח הוי חיבור:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מלפניו טפח:    פי' הטפח טהור ומעט פחות טמא. הרא"ש ז"ל [והוא תימא אצלי דפשיטא דמתני' כל הנו שיעורי הן לטמא ויתר מכאן טהור וכ"כ הר"מ פ"כ. ואולי טעמו של הרא"ש מדלא תנן הכא יתר מכאן טהור. (ח"נ).]:

בפי' ר"ע ז"ל והיוצא לאחר ידו קורא מאחריו באידך בבא וכו'. אמר המלקט הוא לשון הר"ש ז"ל דגריס בבא דחנוונים קודם בבא דזהבים כדכתבינן לעיל בסמוך:

הפרגול:    שם ברמב"ם הגירסא הפרגל בלי וי"ו וכן הגיה הרב בצלאל ז"ל במשנתנו:


פירושים נוספים