לדלג לתוכן

משנה כלים כט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) נומי הסדין, והסודרין,

והטרטין, והפליון של ראש - שש אצבעות.
של פרקסין - עשר.
נומי הסגוס, והרדיד,
והחלוק, והטלית - שלש אצבעות.
נומי הכפח של זקנה,
והגומדין של ערביים,
והקולקין, והפונדה, והמעפורת, והפרגוד,
נומיהן - כל שהן.


(ב) שלש כסתות - של צמר,

שש - של פשתן,
שלשה - סדינים,
ושתים עשרה - מטפחות,
ושני - סובריקין,
וחלוק אחד, וטלית אחת,
קלובקרין אחד - חיבור לטומאה, ולהזיה.
יתר מכן - חיבור לטומאה, ואינו חיבור להזיה.
רבי יוסי אומר: אף לא לטומאה.


(ג) חוט משקולת - שנים עשר.

ושל חרשים - שמונה עשר.
ושל בניין - חמישים אמה.
יתר מכן, אם רצה לקיים - טהור.
של סיידין, ושל ציירין - כל שהן.


(ד) חוט מאזניים של זהבים,

ושל שוקלי ארגמן טוב - שלש אצבעות.
יד קורדום מאחוריו - שלש אצבעות.
רבי יוסי אומר: טפח - טהור.


(ה) חוט מאזניים של חנוונים,

ושל בעלי בתים - טפח.
יד קורדום מלפניו - טפח.
שירי יד הפרגול - טפח.
ויד מקבת של מפתחי אבנים טובות - טפח.


(ו) חוט מאזניים של צמרים,

ושל שוקלי זכוכית - טפחיים.
יד המקור - טפחיים.
יד המעצד של לגיונות - טפחיים.


[ז] *הערה 1: יד קורנס של זהבים - טפחיים.

ושל חרשין - שלשה טפחים.


(ז) שירי הדורבן מלמעלן - ארבעה.

יד הבדיד - ארבעה.
יד קורדום של ניכוש - חמישה.
ויד בן פטיש - חמישה.
ושל פטיש - שישה.
יד קורדום של ביקוע, ושל עדיר - שישה.
יד מקבת של סתתין - שישה.


(ח) [ח] שירי חרחור מלמטן - שבעה.

יד מגרפה -
של בעלי בתים -
בית שמאי אומרין: שבעה.
ובית הלל אומרין: שמונה.
ושל סיידין -
בית שמאי אומרין: תשעה.
ובית הלל אומרין: עשרה.
יתר מכן, אם רצה לקיים - טמא.
ויד משמשי האור - כל שהן.


הערות

[עריכה]
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם


הדף הראשי של משנה כלים כט