משנה כלים י דפוסים
משנה כלים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
אלו כלים מצילין בצמיד פתיל: כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, כלי חרס, וכלי נתר, עצמות הדג ועורו, עצמות חיה שבים ועורה, וכלי עץ הטהורים.
מצילים בין מפיהם, בין מצידיהן, בין יושבין על שוליהן, בין מוטין על צידיהן.
היו כפויים על פיהן, מצילים כל שתחתיהן עד התהום.
רבי אליעזר מטמא.
על הכל מצילין, חוץ מכלי חרס שאינו מציל אלא על האוכלים ועל המשקין ועל כלי חרס.
במה מקיפים? בסיד, ובגפסיס, בזפת, ובשעוה, בטיט, ובצואה, בחומר, ובחרסית, ובכל דבר המתמרח.
אין מקיפים לא בבעץ, ולא בעופרת, מפני שהוא פתיל ואינו צמיד.
אין מקיפין לא בדבילה שמינה, ולא בבצק שנילוש במי פירות, שלא יביאנו לידי פסול.
ואם הקיף, הציל.
מגופת החבית המחולחלת ואינה נשמטת, רבי יהודה אומר, מצלת.
וחכמים אומרים, אינה מצלת.
היה בית אצבע שלה שוקע בתוכה, השרץ בתוכה, החבית טמאה.
השרץ בחבית, אוכלין שבתוכה טמאים.
הכדור והפקעת של גמי שנתנן על פי החבית, אם מירח מן הצדדין, לא הציל, עד שימרח מלמעלן ומלמטן.
וכן במטלית של בגד.
היתה של נייר או של עור וקשרה במשיחה, אם מרח מן הצדדין, הציל.
חבית שנתקלפה והזפת שלה עומדת, וכן קבותים[1] של מורייס שגפתן עם השפה, רבי יהודה אומר, אינם מצילין.
וחכמים אומרים, מצילין.
חבית שניקבה וסתמוה שמרים, הצילוה.
פקקה בזמורה, עד שימרח מן הצדדים.
היו שתים, עד שימרח מן הצדדין ובין זמורה לחברתה.
נסר שהוא נתון על פי התנור, אם מירח מן הצדדין, הציל.
היו שנים, עד שימרח מן הצדדין ובין נסר לחבירו.
עשאן בסינין או בשוגמין, אינו צריך למרח מן האמצע.
תנור ישן בתוך החדש וסרידה על פי הישן, ניטל הישן וסרידה נופלת, הכל טמא.
ואם לאו, הכל טהור.
חדש בתוך הישן וסרידה על פי הישן, אם אין בין חדש לסרידה פותח טפח, כל שבחדש טהור.
לפסין זו בתוך זו ושפתותיהן שוות, השרץ בעליונה או בתחתונה, היא טמאה וכולן טהורות.
היו בכונס משקה, השרץ בעליונה, כולן טמאות.
בתחתונה, היא טמאה וכולן טהורות.
השרץ בעליונה והתחתונה עודפת, היא והתחתונה טמאה.
בעליונה והתחתונה עודפת, כל שיש בה משקה טופח, טמאה.
משנה כלים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ יש גורסים "קבוסים".