משנה יבמות טו ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק טו · משנה ח | >>
האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם, ובאה ואמרה: מת בעלי ואחר כך מת בני, נאמנת.
מת בני ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת וחוששים לדבריה, וחולצת ולא מתייבמת.
משנה מנוקדת
הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָה לִמְדִינַת הַיָּם, וּבְנָהּ עִמָּהֶם,
- וּבָאָה וְאָמְרָה: מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנִי,
- נֶאֱמֶנֶת.
- מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי,
- אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת,
- וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ,
- וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:
נוסח הרמב"ם
האישה שהלכה, היא ובעלה ובנה - למדינת הים,
- באת ואמרה - מת בעלי,
- ואחר כך, מת בני - נאמנת.
- מת בני,
- ואחר כך, מת בעלי - אינה נאמנת,
- וחוששין לדבריה - חולצת, ולא מתייבמת.
- ואחר כך, מת בעלי - אינה נאמנת,
פירוש הרמב"ם
במשנה הראשונה, לפי שאנו יודעין שיש לה בן, ומשום כך היא אסורה ליבם, לכך לא נאמין אותה כשהיא אומרת מת בני ואחר כך מת בעלי כדי שתהיה מותרת ליבם, לפי שהאיש שהוא ברור אצלנו שהיא אסורה עליו באיזה עניין שיהיה, לא נאמין אותה שנסתלק האיסור בדיבורה, ולכך חוששין לדבריה כמו שנזכר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מת בעלי ואח"כ מת בני נאמנת - הואיל והיה לה בן ולא היתה בחזקת זקוקה ליבם כשיצאה, השתא נמי כי אמרה מת בעלי ואח"כ מת בני שאין בה זיקת יבם, מהימנא. אבל כי אמרה מת בני שאין בה זיקת יבם, מהימנא. ואם לדבריה, דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא לעלמא, וחולצת ולא מתיבמת:[1]
פירוש תוספות יום טוב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים ובאת כו': תוס' פ' האשה רבה (יבמות דף צ"ג) וביד כולה מתני' עד סוף הפרק דהלכות יבום פ"ג סי' י"א עד סי' ט"ו ובטור א"ה סי' קנ"ו:
תפארת ישראל
יכין
נאמנת: דכשהלכה ג"כ היתה בחזקת היתר לשוק:
מת בני ואחר בך מת בעלי: ורוצה להתייבם:
אינה נאמנת: מדמפקיעה א"ע מחזקה הראשונה:
וחוששים לדבריה: שלא תנשא לשוק עד שתחלוץ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
- ^ לגבי הגי' של הר"ב, י"ג: הואיל וכו' כי אמרה מת בעלי ואח"כ מת בני שאין בה זיקת יבם, מהימנא. ואם באה להנשא לשוק, חוששים לדבריה, דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא לעלמא, וחולצת ולא מתייבמת. ולא היא הגי' הנכונה לענ"ד, אלא ה"ג: מת בעלי ואח"כ מת בני נאמנת - הואיל והיה לה בן ולא היתה בחזקת זקוקה ליבם כשיצאה, השתא נמי כי אמרה מת בעלי ואח"כ מת בני שאין בה זיקת יבם, מהימנא. אבל כי אמרה מת בני ואח"כ מת בעלי ורוצה להתיבם, לא מהימנה, ואם באת להנשא לשוק חוששים לדבריה, דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא לעלמא, וחולצת ולא מתייבמת. ע"כ (ומקור הדברים כאן: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40137&st=&pgnum=67, וכאן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=38653&p=755551#p755551 )