משנה יבמות טו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק טו · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם, ובאה ואמרה: מת בעלי ואחר כך מת בני, נאמנת.

מת בני ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת וחוששים לדבריה, וחולצת ולא מתייבמת.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

האישה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים באת ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת מת בני ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה חולצת ולא מתייבמת

פירוש הרמב"ם

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים כו': במשנה הראשונה לפי שאנו יודעין שיש לה בן ומשום כך היא אסורה ליבם לכך לא נאמין אותה כשהיא אומרת מת בני ואח"כ מת בעלי כדי שתהיה מותרת ליבם לפי שהאיש שהוא ברור אצלנו שהיא אסורה עליו באיזה ענין שיהיה לא נאמין אותה שנסתלק האיסור בדיבורה ולכך חוששין לדבריה כמו שנזכר ובמשנה השניה לפי שאין אנו יודעין לה בן ויצתה מכאן והיא מותרת ליבם הרי היא נאמנת כשאומרת הרי אני בחזקתי הראשונה ומותרת ליבם ותתיבם.

וכשאומרת ניתן לי בן ומת בחיי בעלי הפה שאסר הוא הפה שהתיר אבל אם אמרה הבן שנולד לי מת לאחר מיתת בעלי אינה נאמנת לפי שהיא רוצה לפטור עצמה מן החליצה ומן הייבום במה שאומרת ואנו ידענו אותה בזמן שאם ימות בעלה תהיה זקוקה לייבום לפיכך מדרך האיסור חוששין לדבריה כמו שזכרנו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מת בעלי ואח"כ מת בני נאמנת - הואיל והיה לה בן ולא היתה בחזקת זקוקה ליבם כשיצאה, השתא נמי כי אמרה מת בעלי ואח"כ מת בני שאין בה זיקת יבם, מהימנא. אבל כי אמרה מת בני שאין בה זיקת יבם, מהימנא. ואם לדבריה, דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא לעלמא, וחולצת ולא מתיבמת:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים ובאת כו':    תוס' פ' האשה רבה (יבמות דף צ"ג) וביד כולה מתני' עד סוף הפרק דהלכות יבום פ"ג סי' י"א עד סי' ט"ו ובטור א"ה סי' קנ"ו:


פירושים נוספים