משנה יבמות ו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

וכן הבא על אחת מכל העריות ז שבתורה, או פסולות, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, פסל, ולא חלק בין ביאה לביאה.

נוסח הרמב"ם

וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות כגון אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין פסל ולא חלק בין ביאה לביאה.

פירוש הרמב"ם

ובן הבא על אחת מכל העריות שבתורה כו': אמרו וכן ר"ל כל הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד פסלה מן הכהונה בין שבא עליה כדרכה בין שלא כדרכה לפי שעשאה זונה אע"פ שהיא מותרת לבעלה אם היתה אנוסה והיא אשת ישראל לפי שהעיקר אצלנו אונס בישראל משרא שרי מ"מ נפסלה מן הכהונה וכמו כן בת ישראל לממזר ולנתין נעשית זונה וכמו כן אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט נעשית חללה אפילו באונס או בשגגה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וכן הבא על אחת מכל העריות - באחת מכל הביאות האלו:

או על הפסולות כגון אלמנה, לכהן גדול וכו' - פסלה לכהונה משום זונה. ח ואך על פי שאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה, פסולה היא לכהונה. וגרושה נמי, אי בת כהן היא מפסלה בהך ביאה מתרומה דבי נשא ט:

ממזרת ונתינה, לישראל - לאו אפסולה לכהונה קאי, דהא פסולה וקיימא, אלא לענין העראה נקט, ליה, למלקי עלה בהעראה כגמר ביאה:

פירוש תוספות יום טוב

וכן הבא וכו' העריות. דאמר קרא (ויקרא י"ח) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות הוקשו כל העריות כולן לנדה מה נדה בהעראה דכתיב בה (שם כ ) את מקורה הערה אף כל בהעראה. גמרא:

או פסולות לכהונה כו'. אתיא קיחה קיחה כתיב גבי חייבי כריתות (שם) איש כי יקח את אחותו וכתיב בחייבי לאוין דכהונה (שם כ"א) לא יקחו. גמרא. [* ומ"ש הר"ב פסלה לכהונה משום זונה. עיין מ"ש בזה במשנה ה' בס"ד]:

ממזרת ונתינה כו'. גמרא. מדגלי רחמנא ש"ז גבי שפחה חרופה מכלל דחייבי לאוין בהעראה. ואי לא כתיב בחייבי כריתות ה"א דנילף לחייבי לאוין משפחה חרופה אבל השתא דכתיב בחייבי כריתות אי כל חייבי לאוין בגמר ביאה לשתוק קרא משפחה חרופה:

פסל. פי' הר"ב ואע"פ שאשת ישראל כו'. וכ"פ הרמב'"ם. וטעמא כדכתבו התוספות ספ"ג דכיון דאשכחן באשת כהן דאפילו באונס אסורה אין לנו לחלק בין אונס לרצון לענין תרומה וכהונה אפילו אשת ישראל. ומ"ש הר"ב דאלמנה כו' נעשית זונה דברי תימה הן שלא מצאנו מי שסובר כן כמו שאכתוב לקמן במ"ה. והרמב"ם בפירושו כתב דנעשית חללה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) העריות כו'. כולהו ילפינן. להו בגמרא מקראי:

(ח) (על הברטנורא) דברי תימא הן:שלא מצאנו מי שסובר כן ויבואר במ"ה. והר"מ בתב דנעשית חללה:

(ט) (על הברטנורא) וטעמא דכיון דאשכחן באשת כהן דאפילו באונס אסורה אין לנו לחלק בין אונס לרצון לענין תרומה ובהונה אפילו אשת ישראל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

וכן הבא על אחת מכל העריות וכו':    בגמ' ילפינן לה:

וחייבי עשה:    כגון מצרי ואדומי עד דור שלישי דאסירא העראה דידהו וקאי בעשה כדכתיב דור שלישי יבא ולא שני דהוי לאו הבא מכלל עשה דהוי עשה אתיא ביאה ביאה מלא יבא ממזר: בפי' ר"ע ז"ל כגון אלמנה לכ"ג וכו' פסלה לכהונה משום זונה נראה שנפל טעות וצריך להיות משום חללה דהא קיי"ל אין חלל אלא מאיסורי כהונה וכן פי' הרנוב"ם ז"ל כל הבא על אחת מכל העריות שבתורה אפי' שלא כדרכה עשאה זונה ונפסלה לכהונה אע"פ שהיא מותרת לבעלה ישראל מאחר שהיא אנוסה וכמו כן בת ישראל לממזר ולנתין נעשית זונה וכמו כן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט נעשית חללה אפי' באונס או בשגגה ע"כ:

ממזרת ונתינה:    ביד פ' י"ט דהלכות איסורי ביאה סי' ב':

או פסולות כגון אלמנה וכו':    ודוקא עריות או פסולות אבל ביאת זנות דפנוייה לא משויא לה זונה ולא פסלה מן הכהונה דלא אשכחן תנא דפסל אלא ר' אלעזר הוא דס"ל דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה רש"י ז"ל:

אלמנה לכ"ג:    נפסלה מן התרומה ונפסלה לכהן הדיוט. גרושה דפסולה לכהן הדיוט נפסלה אפי' מתרומה דבי נשא:

ממזרת ונתינה לישראל:    לאו אפסלה לכהונה קאי דהא פסולה וקיימא ולענין תרומה דבי נשא ליכא למימר ועוד ביאה כשרה מי מגרעא לה אלא לענין העראה נקט לה למילקי עלה בהעראה כגמר ביאה ולשון פסלה נקט משום אחריני. [הגה נראה שר"ל דודאי ממזר בן כהן אוכל תרומה וכדמשמע בפירקין דלקמן]:


פירושים נוספים