משנה יבמות ו ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ו · משנה ג | >>
אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, מן האירוסין לא יאכלו בתרומה.
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין.
נתארמלו או נתגרשו, מן הנישואין פסולות, מן האירוסין כשרות.
משנה מנוקדת
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
- גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
- מִן הָאֵרוּסִין,
- לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין.
- נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ מִן הַנִּשּׂוּאִין,
- פְּסוּלוֹת;
- מִן הָאֵרוּסִין, כְּשֵׁרוֹת:
נוסח הרמב"ם
אלמנה - לכוהן גדול,
- גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
- מן האירוסין - לא יאכלו בתרומה.
- רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין.
- נתאלמנו, או נתגרשו -
- מן הנשואין - פסולות.
- מן האירוסין - כשרות.
- מן האירוסין - לא יאכלו בתרומה.
פירוש הרמב"ם
מן האירוסין לא יאכלו בתרומה - לפי שהן משמרות לביאה פסולה, ולפיכך לא יאכלו.
ורבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, שתאכל עד שתבעל ואז תפסל.
ואם נתאלמנו או נתגרשו אלו הנשים הכהנות מן הנשואין, פסולות לאכול בתרומה לפי שנתחללו בבעילה שנבעלו, על העיקר שלנו אין חלל אלא מאיסורי כהונה.
מן האירוסין כשרות לאכול בתרומה, לפי שלא נבעלו ולא נתחללו.
ואין הלכה לא כרבי אלעזר, ולא כרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מן האירוסין לא יאכלו בתרומה - מפני שנתקדשה קידושי עבירה נפסלה מתרומה דבית אביה אם בת כהן היא:
רבי אליעזר ור"ש מכשירין - עד שתבעל ותיעשה חללה, שנאמר (ויקרא כא) ולא יחלל, י שני חלולין אחד לה ואחד לזרעה. ולית הלכתא כוותייהו, אלא אף מן הארוסין לא יאכלו בתרומה:
נתארמלו או נתגרשו - מן הכהנים הללו:
מן הנישואין פסולות - דשויוה חללה בביאתן:
מן האירוסין כשרות - דאפילו תנא קמא לא פסל מן האירוסין אלא בחייהן, שהיא משתמרת לביאה פסולה, אבל מתו לא:
פירוש תוספות יום טוב
ר' אליעזר ור"ש מכשירין. פי' הר"ב דכתיב ולא יחלל שני חילולין מדלא כתיב לא יחל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על הברטנורא) מדלא כתיב ולא יחל:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אלמנה לכ"ג גרושה כו': ביד פ"ז דהלכות תרומות סי' כ"א:
ר' אלעזר ור"ש מכשירין: ת"ק דידהו הוא ר"מ ובגמ' מפרש טעמא דכולהו ותניא בגמ' אר"מ ק"ו ומה קדושי רשות כגון בת כהן לישראל פוסלין קדושי עבירה לא כ"ש אמרו לו לא אם אמרת בקדושי רשות שכן אין לו להאכיל במקום אחר אפי' נשאת תאמר בקדושי עבירה שכן יש לו להאכיל במקום אחר בראייה לו וכן בסיפא גבי בוגרת ת"ק הוי ר"מ וטעמייהו מפר' בגמ':
נתאלמנו או נתגרשו וכו': ביד הלכות איסורי ביאה פי"ט סי' ג' ופסק שם מן הנשואין פסולות אע"פ שלא נבעלה וכתב שם הרב המגיד שלמד כן ממה שאמרו סתם מן הנשואין פסולות ולענין כתובה אמרו שכל אלמנה מן הנשואין היא בחזקת בעולה וכ"ש באיסור של תורה עכ"ל ז"ל. וכתוב בבית יוסף ולי נראה דמיתורא דמתני' דקתני מן הנשואין פסולות שהיא משנה שאינה צריכה למד הרמב"ם ז"ל לומר דכיון שנכנסו לרשות הבעל לנשואין אע"פ שלא נבעלו פסולות ע"כ וכן כתב בכסף משנה ג"כ:
תפארת ישראל
יכין
מן האירוסין לא יאכלו בתרומה: של בית אביה, מדנתקדשה קדושי עבירה:
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין: עד שתבעל, וקיי"ל כת"ק:
מן הנשואין פסולות: מדנעשת חללה:
מן הארוסין כשרות: דאפי' ת"ק לא פסל רק בעודה אשתו, דמשתמרת לביאה פסולה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת