משנה יבמות ג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה יבמות, פרק ג':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה יבמות ג דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

ארבעה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואים את האחיות, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות.

ואם קדמו וכנסו, יוציאו.

רבי אליעזר אומר, בית שמאי אומרים יקיימו, ובית הלל אומרים יוציאו.

משנה ב[עריכה]

היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה, אסור בה ומותר באחותה, והשני אסור בשתיהן. איסור מצוה ואיסור קדושה, חולצת ולא מתיבמת.

משנה ג[עריכה]

היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה, והשניה אסורה על זה איסור ערוה, האסורה לזה מותרת לזה, והאסורה לזה מותרת לזה.

וזו היא שאמרו, אחותה כשהיא יבמתה, או חולצת או מתיבמת.

משנה ד[עריכה]

שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, או אשה ובתה או אשה ובת בתה, או אשה ובת בנה, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות.

ורבי שמעון פוטר.

היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה, אסור בה ומותר באחותה.

איסור מצוה או איסור קדושה, חולצות ולא מתיבמות.

משנה ה[עריכה]

שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד מופנה, מת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה מופנה מאמר, ואחר כך מת אחיו השני; בית שמאי אומרים, אשתו עמו, והלה תצא משום אחות אשה. ובית הלל אומרים, מוציא את אשתו בגט ובחליצה, ואשת אחיו בחליצה. זו היא שאמרו, אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו.

משנה ו[עריכה]

שלשה אחין, שנים מהן נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומת -- הראשונה יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.

עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.

שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת הנשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת, הראשונה יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.

עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.

משנה ז[עריכה]

שלשה אחים, שנים מהן נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומתה אשתו של שני, ואחר כך מת נשוי נכרית, הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

שלשה אחים, שנים מהן נשואין שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש, ומת, זו היא שאמרו, וכולן שמתו או נתגרשו, צרותיהן מותרות.

משנה ח[עריכה]

וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק, הרי אלו צרות חולצות ולא מתיבמות.

כיצד ספק קדושין? זרק לה קדושין, ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק קדושין . ספק גרושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גרושין.

משנה ט[עריכה]

שלשה אחין נשואין שלש נכריות, ומת אחד מהן, ועשה בה השני מאמר, ומת, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות, שנאמר, (דברים כה) ומת אחד מהם, יבמה יבא עליה, שעליה זיקת יבם אחד, ולא שעליה זיקת שני יבמין.

רבי שמעון אומר, מיבם לאיזו שירצה, וחולץ לשניה.

שני אחין נשואין לשתי אחיות, ומת אחד מהן, ואחר כך מתה אשתו של שני, הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

משנה י[עריכה]

שנים שקדשו שתי נשים, ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה לזה, ואת של זה לזה, הרי אלו חייבים משום אשת איש.

היו אחין, משום אשת אח.

ואם היו אחיות, משום אשה אל אחותה.

ואם היו נדות, משום נדה.

ומפרישין אותן שלשה חדשים, שמא מעוברות הן.

ואם היו קטנות שאינן ראויות לילד, מחזירין אותן מיד.

ואם היו כהנות, נפסלו מן התרומה.

משנה יבמות, פרק ג':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה יבמות ג דפוסים | >>