משנה יבמות ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ג · משנה ו | >>
שלשה אחין, שנים מהן נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומת -- הראשונה יט יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.
עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.
שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת הנשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת, הראשונה כא יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.
עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.
שְׁלֹשָׁה אַחִין,
- שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית,
- מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת, וְכָנַס נְשׂוּי נָכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ, וּמֵת,
- הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה,
- וּשְׁנִיָּה מִשּׁוּם צָרָתָהּ.
- עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, וּמֵת,
- נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.
שְׁלֹשָׁה אַחִים,
- שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית,
- מֵת הַנָּשׂוּי נָכְרִית,
- וְכָנַס אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ, וָמֵת,
- הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה,
- וּשְׁנִיָּה מִשּׁוּם צָרָתָהּ.
- עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, וּמֵת,
- נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:
שלשה אחים -
- שנים מהן, נשואים - לשתי אחיות,
- ואחד - נשוי נוכרית,
- מת - אחד מבעלי אחיות,
- וכנס הנשוי נוכרית, את אשתו - ומת,
- השניה יוצאה - משום אחות אישה,
- והראשונה - משום צרתה.
- עשה בה מאמר - ומת,
- נוכרית - חולצת, ולא מתייבמת.
[ז] *הערה 1: שלשה אחים -
- שנים מהן, נשואים - לשתי אחיות,
- ואחד - נשוי נוכרית,
- מת - הנשוי נוכרית,
- וכנס אחד מבעלי אחיות, את אשתו - ומת,
- הראשונה - יוצא משום אחות אישה,
- ושניה - משום צרתה.
- עשה בה מאמר - ומת,
- נוכרית - חולצת, ולא מתייבמת.
זה מבואר היטב. ואמנם הביא זאת המשנה ואף על פי שהיא מבוארת, לפי שהיא מוקדמת במשא ומתן ואחרונה בחיבור.
ורוצה לומר באמרו נכרית בכל אלו המשניות הבאות בזה העניין נכרית, שאין לה קורבה עם האחרות:
נכרית. שאינה קרובה לא לזו ולא לזו:
נכרית חולצת ולא מתיבמת - הוא דין אע"ג דלא עשה בה מאמר, ומת, נכרית מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה, דהויא לה צרת אחות אשה בזיקה. והאי דקתני מאמר, לאפוקי מדבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור ואפילו חליצה נמי לא תיבעי, קמ"ל דצריכה חליצה כ:
הראשונה לנפילה. רש"י:
עשה בה מאמר כו'. כתב הר"ב ה"ה אע"ג דלא עשה בה מאמר וכו' הכי אמר רב אשי בגמרא אמתני' דלקמן וברפ"ב תנן נמי עשה בה מאמר וכו' ואמרינן עלה בגמרא דה"ה לא עשה בה מאמר וכו' אלא לאפוקי מבית שמאי וכו'. ותמהו התוספות דמה צריך למתני בב' מקומות לאפוקי מב"ש. וי"ל דאי לאו משנה יתירה הוי דייקינן מתניתין כפשטא דמשמע דוקא עשה בה מאמר. ע"כ:
הראשונה. לנשואין. רש"י. והתוספות כתבו דהכא גרסינן השנייה:
ושניה משום צרתה. בגמרא בעי למה לי הך מתני' השתא ומה משנה ראשונה דאחות אשה קא הוי' צרה לנכרית אמרת נכרית אסירא הכא דאחות אשה עיקר נשואה היא לא כ"ש דאוסרת נכרית שהיא טפלה. ומשני דאחרונה נשנית ראשונה מפני שהיה סבור דראשונה שריא והדר סברא לאיסורא וכתבה תחלה משום דחביבה ליה דחידוש הוא ומשנה זו אחרונה משום שכבר היתה שגורה בפי התלמידים לא זזה ממקומה וכתבו התוספות לפי שבבא שלימה דלא צריכה היא לא משני כמו בשאר מקומות דזו ואצ"ל זו קתני:
(יט) (על המשנה) הראשונה. לנפילה. רש"י:
(כ) (על הברטנורא) ותמהו התוספ' דהרי כבר תני לאפוקי מב"ש וי"ל דאי לאו משנה יתירה הוה דייקינן מתניתין כפשטא דמשמע דוקא עשה בה מאמר:
(כא) (על המשנה) הראשונה. לנשואין. רש"י והתוספ' גרסו השנייה:
שלשה אחין וכו': תוס' פ' כיצד אשת אחיו (יבמות דף י"ח) וכתבו תוס' ז"ל בהך רישא גרסי' הראשונה יוצאה משום אחות אשה הראשונה לנפילה קאמר דומיא דההיא דפ' שני ובבבא בתרא ה"ג הראשונה יוצאה וכו' עכ"ל תוס' ז"ל: אבל רש"י ז"ל משמע שהוא גורס בשתיהן הראשונה יוצאה וכו' ומפר' ברישא ראשונה לנפילה ובסיפא ראשונה לנשואין: והרי"ף והרא"ש ז"ל נראה דגרסי ברישא השניה יוצאה ופי' נמוקי יוסף השניה לכניסה יוצאה וגבי סיפא נראה דגרסי הראשונה יוצאה:
מת הנשוי נכרית: ביד שם פ"ז סי' ז' ובטור אה"ע סי' קע"ה:
יכין
ואחד נשוי נכרית: שאינה קרובה להאחים ולהאחיות:
נכרית חולצת ולא מתיבמת: ובלא עשה בה מאמר אף ב"ש מודו דחולצת ולא מתיבמת:
הראשונה: לנשואין, ולתוס' גרסינן השנייה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת