משנה טהרות ו י

האסטוונית. פי' הר"ב מקום צר כו' שהסוחרים יושבים שם. וכתב הרמב"ם (וז"ל כבר נתבאר בגמרא שהאיצטבא) היא כרמלית. ואמר פה רה"י לשבת ר"ל שהיא אינה רה"ר לשבת. וכך כתב הר"ב במשנה ג' פ"י דעירובין. דאיצטבא היא כרמלית:

חצר שהרבים נכנסים בזו כו'. עיין מ"ש בסוף מכילתין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

חצר שהרבים וכו': עירובין פ"ק דף ח' ובפ' שני דף כ"ב ואמרינן התם דר"ה לטומאה אצטריכא ליה לרבנן דאמרי התם בפסי ביראות דאם היתה דרך הרבים מפסיקתה דאין צריך לסלקה לצדדים ואע"ג דהתם ניחא תשמישתיה אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא כ"ש הכא דלא ניחא תשמישתיה שהפתחים קצרים וגידודים יש באסקופה ופשיטא דלא מבטלי בקיעת רבים למחיצות והוי ודאי רה"י לשבת אלא ר"ה לטומאה הוא דאצטריך תנא לאשמועינן הכא והכי נמי מוקי התם לההיא דשבילין המפולשין דלעיל בפרקין וכרבנן אבל ר' יהודה אפילו כגון הני דהכא כגון חצר ושבילין ס"ל דאתו רבים ומבטלי מחיצתא. ואע"ג דלא ניחא תשמישתייהו. וכבר כתבתיו לעיל סוף סי' ו' בקיצור. ה"ר שמשון ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת