משנה חלה ד ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת חלה · פרק ד · משנה ד | >>
קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה, רבי ישמעאל אומר: יטול מן האמצע, וחכמים אוסרים.
הנוטל חלה מן הקב, רבי עקיבא אומר: חלה.
וחכמים אומרים: אינה חלה.
קַב חָדָשׁ וְקַב יָשָׁן שֶׁנָּשְׁכוּ זֶה בָּזֶה,
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע.
- וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.
- הַנּוֹטֵל חַלָּה מִן הַקַּב,
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חַלָּה;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ חַלָּה:
קב חדש וקב ישן,
- שנשכו זה בזה -
- רבי ישמעאל אומר:
- יטול מן האמצע.
- וחכמים - אוסרין.
- רבי ישמעאל אומר:
- הנוטל חלה מן הקב -
- רבי עקיבה אומר: חלה.
- וחכמים אומרין: אינה חלה.
וחכמים אוסרים - נאמר על העיקר שקדם במסכת תרומות (פרק א, משנה ה) "אין מפרישין מן החדש על הישן, ומן הישן על החדש".
ואמרו מן הקב - רוצה [לומר] בו פחות משיעור חלה, לדעת חכמים, אבל בית שמאי אומר "מקב חלה" כמו שיתבאר בעדיות. ונטה רבי עקיבא לדעת שמאי מעט.
והלכה כחכמים:
יטול מן האמצע. מקום שנושכין זה בזה ונמצא מפריש מזה ומזה ובירושל' (שם) יאות א"ר ישמעאל כוסמים וחטין שני מינין הן על ידי שדומה לו אתמר מצטרף חדש וישן לא כל שכן א"ר הילא טעמא דרבנן כוסמין וחטין שני מינין הן ואין בני אדם טועים לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה אבל חדש וישן מין אחד הוא אם אומר את כן אף הוא סבור לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה כלומר אם היה נוטל מן האמצע [הלכך] צריך להפריש על כל אחת ואחת מעיסה אחרת שלא הורמה חלתה מחדש על החדש ומישן על הישן:
ר"ע אומר חלה. דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא דהא לעיל בפ"ב (מ"ג) אר"ע יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין ומפרש בירושלמי ר"ע מדמי לה לפירות שלא נגמרה מלאכתן עבר והפריש מהן תרומה הרי זו תרומה ורבנן מדמו לה לתבואה שלא הביאה שליש עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה חזרו לומר אינן דומין לא לפירות שלא נגמרה מלאכתן שאלו נגמרה מלאכתן ולא לתבואה שלא הביא שליש שאלו הביאו שליש אלא ר"ע מדמי ליה לאומר הרי זו תרומה על פירות הללו לכשיתלשו ונתלשו ורבנן מדמו לה לאומר הרי זו תרומה על פירות הללו המחוברין:
קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה ר’ ישמעאל אומר יטול מן האמצע ר"ל ממקום נשיכתם, וחכמים אוסרין ומפני שאין תורמין מן החדש על הישן או מן הישן על החדש והלכה כחכמים, ונטילה מן האמצע שאמר תנא קמא אינה אלא כל עסות שנצטרפו הן בנגיעה הן בנשיכה הן בסל יטול לאי זה צד שירצה והרי אמרו (כ"כ הרמב"ם הל’ ביכורים פ"ה הט"ו) שהשכור והסומא מפרישין לכתחלה שאין בעיסה רע ויפה שנאמר בשבילו שיצטרך לכוין שלא לתרום מן הרעה על היפה.
זהו ביאור המשנה וכן הלכה, ובתלמוד המערב אמרו קב אורז אינו מצטרף קב תרומה אינו מצרף קב מדומע אינו מצרף, קב מין אחר מצרף ר"ל אעפ"י שאינו ממין המצטרף עמו הואיל והוא ממין הראוי לחלה, קב אשה אחרת מצרף קב שנטלה תרומתו מצרף, קב חלה אינו מצרף קב של הקדש מצרף ומה בין הקדש לחלה, הקדש ראוי לפדותו ולחייבו בחלה חלה אינה ראויה לפדותה ולחייבה חצי קב חטים וחצי קב שעורים וחצי קב כוסמין נוטל מן הכוסמין לפי מה שהן, ואף בתוספתא (פ"ב ה"ב) שנינו קב מכאן וקב מכאן וקב חטין באמצע הרי אלו מצטרפין, קב מכאן וקב מכאן וקב של אשה אחרת באמצע קב מכאן וקב מכאן וקב שניטלה חלתו באמצע מצטרפין, קב מכאן וקב מכאן וקב לגוי או לתרומה באמצע אין מצטרפין, קב מכאן וקב מכאן וקב אורז באמצע אין מצטרפין, קב חטין וקב אורז וקב שעורים וקב כוסמין מצטרפין, וכשהוא תורם תורם מכל אחת ואחת שאין תורמין ממין על שאינו מינו, חצי קב חטים וחצי קב שעורים וחצי קב כוסמין נוטלו מן הכוסמין, ופירשו אחרוני הרבנים בזו האחרונה בשהכוסמין באמצע שהם מצטרפין עם החטים והשעורים, וכן מה שאמרו קב חטים וקב שעורים מצטרפין דוקא בכוסמין באמצע, והילכך רישא דקאמר קב חטים וקב שעורים כל שיש קב שעורים באמצע מצטרפין לחייב החטים בלא השעורים והשעורים בלא החטים ותורם מכל אחד ואחד שאין תורמין ממין על שאינו מינו, והרי חטים אף עם הכוסמין אעפ"י שהם מין אחד לענין חלה מכל מקום כלאים זה בזה לענין זרעים, וכן הכוסמין עם השעורים וכמו ששנינו בראשון של כלאים (משנה א’) החטים והזונן אינן כלאים זה בזה השעורים ושבלת שועל או הכוסמין והשיפון אינם כלאים זה בזה, וביאורם של אלו כל זוג וזוג מהם אחד עם בן זוגו הנזכר עמו אבל אחד מזוג זה עם אחר הנזכר בזוג האחר כלאים הם זה עם זה, וכמו שאמרו שם בתלמוד המערב כלהון זוגות זוגות, אבל סוף התוספתא שאין שם אלא חצי קב וצריך שיצטרפו שלשתן להשלמת השיעור הכוסמין שהם באמצע מצטרפין עם כל אחד מהן לענין חלה אבל לא החטים עם השעורים ואם כן נוטל מן הכוסמין לבד, ומכל מקום יש מפרשים דברישא אפילו היו השעורים באמצע כן, ואעפ"י שהחטים אין מצטרפין עם השעורים להיות נשיכתן או הגעתן מצרפתן הואיל והחטים מצטרפין עם הכוסמין לחלה ושעורים המפסיקין הם בתורת חלה אינן מעכבים והרי הוא כדבר שניטלה חלתו באמצע, והוא שאמרו בתלמוד המערב שבפרק זה (ה"ב) קב מין אחד, כגון שני קבי חטין או שני קבי שעורים, וממה שסמכו לו בתלמוד המערב בפרק זה לא אמר אלא קב חטין וקב שעורים וקב כוסמין הא קב חטים וקב שעורים וקב כוסמין באמצע לא בדא, חבריהון דרבנין בעו מה בין כוסמין באמצע לשעורים באמצע, ר’ כהן בשם רבנין אין החטים מצטרפין עם הכוסמין מפני שהו מינו כלומר שהרי לענין כלאים אינו מינו אלא אינו מצטרף לחלה אלא מפני שהוא דומה לו ומכיון שהוא רחוק ממנו אינו דומה לו, ולמדת ששני קבי חטין וקב שעורים באמצע אינו מפסיק.
המשנה השלישית והכונה בה לבאר ענין החלק השני והוא שאמר היה נוטל חלה מן הקב ר"ל שהוא פחות מכשיעור ר’ עקיבא אומר חלה וחכמים אומרים אינה חלה והלכה כחכמים.
יטול מן האמצע - ממקום שנושכין זה את זה, נמצא מפריש משתיהן:
וחכמים אוסרים - שהרואה סבור שמותר לתרום ולעשר מן החדש על הישן ומן הישן על החדש ג. והלכה כחכמים:
מן הקב - שאין בו שיעור חלה:
רבי עקיבא אומר חלה - והוא שהשלים ד על העיסה אחר כן כשיעור חלה, דכיון שנשלם השיעור הויא חלה למפרע:
אינה חלה - כיון שבשעה שהפרישה היתה העיסה פטורה. והלכה כחכמים:
וחכמים אוסרים. פי' הר"ב שהרואה סבור שמותר לתרום מן החדש וכו'. כך מפרש בירושלמי מכח קושיא דכמו דחטין וכוסמין שהן שני מינין ע"י שהן דומין מצטרפין. חדש וישן לא כ"ש. ואיסורא דאין תורמין מן החדש וכו' תנן לה במ"ה פ"ק דתרומות:
ר"ע אומר חלה. פי' הר"ב והוא שהשלים וכו'. דאי לא תימא הכי תקשה דידיה אדידיה ממשנה ג פ"ב דאומר אל יעשנה קבים. ירושלמי שם:
(ג) (על הברטנורא) כך מפרש בירושלמי מכח קושיא דכמו דחטין וכוסמין שהן ב' מינים ע"י שהן דומין מצטרפין. חדש וישן לא כ"ש. ואסורא דאין תורמין מן החדש כו' תנן לה במשנה ה' פרק קמא דתרומות:
(ד) (על הברטנורא) דאי לא תימא הכי תקשה דידיה אדידיה ממ"ג פ"ב ירושלמי:
הנוטל חלה מן הקב ר' עקי' אומר חלה: והא דתנן לעיל בפ' שני ר' עקיבא אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבים כבר כתבנו לשם דהכא בדיעבד ומתני' דהתם לכתחלה. ונראה דרבינו עובדי' ז"ל תירץ כתירוץ האחר אשר שם בירושלמי. וכתב הרמב"ם ז"ל דנטה ר' עקי' מעט לדעת שמאי דתנן רפ"ק דעדויות שמאי אומר מקב לחלה:
יכין
קב חדש וקב ישן: מתבואה ישנה וחדשה והרי אסור להפריש מזע"ז [כתרומות פ"א מ"ה]:
וחכמים אוסרים: מיהו ודאי מצטרפי לחיוב חלה ויטול מכל א' בפ"ע והכי קיימא לן [שכ"ד ס"ח]:
הנוטל חלה מן הקב: ר"ל מעיסה פחותה מכשיעור:
רבי עקיבא אומר חלה: כשהשלים אחר כך להעיסה כשיעור חלה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת