משנה חלה ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שתי נשים שעשו שני קבים ונגעו זה בזה אפילו הן ממין אחד פטורין ובזמן שהם של אישה אחת מין במינו חייב ושלא במינו פטור.

(ב) ואיזה הוא מין במינו החיטים אינן מצטרפות עם הכל אלא עם הכוסמין השעורים מצטרפות עם הכל חוץ מן החיטים רבי יוחנן בן נורי אומר שאר המינין מצטרפין זה עם זה.

(ג) שני קבים וקב אורז וקב תרומה באמצע אינן מצטרפין דבר שניטלה חלתו באמצע מצרפן שכבר נתחייב בחלה.

(ד) קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה רבי ישמעאל אומר יטול מן האמצע וחכמים אוסרין הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה וחכמים אומרין אינה חלה.

(ה) שני קבים שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשאן עיסה אחת רבי עקיבה פוטר וחכמים מחייבין נמצא חומרו קולו.

(ו) נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך חלת דמאי עד שתסרח שחלת דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף.

(ז) ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריה רבי אליעזר מחייב פירותיהם במעשרות ובשביעית ורבן גמליאל פוטר רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריה ורבי אליעזר אומר חלה אחת אחזו קולו של רבן גמליאל וקולו של רבי אליעזר חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים.

(ח) רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת מכזיב ועד הנהר ועד אמנה שתי חלות אחת לאור ואחת לכוהן של אור יש לה שעור ושל כוהן אין לה שעור ומן הנהר ומן אמנה ולפנים שתי חלות אחת לאור ואחת לכוהן של אור אין לה שעור ושל כוהן יש לה שעור וטבול יום אוכלה רבי יוסי אומר אינו צריך טבילה ואסורה לזבים ולזבות ולנידות וליולדות ונאכלת עם הזר על השולחן ונתנת לכל כוהן.

(ט) ואלו ניתנין לכל כוהן החרמין והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור הזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז ושמן שריפה וקודשי המקדש והבכורים רבי יהודה אוסר בבכורים כרשיני תרומה רבי עקיבה מתיר וחכמים אוסרין.

(י) ניתאי איש תקוע הביא חלות מבית תור ולא קיבלו ממנו אנשי אלכסנדריה הביאו חלותיהן מאלכסנדריה ולא קיבלו מהן אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתוב שבתורה וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה (שמות כג טז).

(יא) בן אטיטס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו יוסף הכוהן הביא ביכוריו יין ושמן ולא קיבלו ממנו אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו שמא ייקבע הדבר חובה אריסטון הביא ביכוריו מאפמיה וקיבלו ממנו מפני שאמרו הקונה בסוריה כקונה בפרוור של ירושלים.

הדף הראשי של משנה חלה ד