משנה חולין ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א) הָעוֹר, וְהָרֹטֶב, וְהַקִּיפָה,
וְהָאָלָל, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין,
וְהַקַּרְנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם,
מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין,
אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ,
הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה לְנָכְרִי וּמְפַרְכֶּסֶת,
מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין,
אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת,
עַד שֶׁתָּמוּת,
אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ.
רִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין,
מִמַּה שֶּׁרִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָאָלָל הַמְּכֻנָּס,
אִם יֵשׁ בּוֹ כְּזַיִת בְּמָקוֹם אֶחָד,
חַיָּב עָלָיו:
(ב) אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן:
עוֹר הָאָדָם,
וְעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר;
וְעוֹר חֲטוֹטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה,
וְעוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ,
וְעוֹר הַפְּרָסוֹת;
עוֹר בֵּית הַבֹּשֶׁת,
וְעוֹר הַשְּׁלִיל,
וְעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה,
וְעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַלְּטָאָה כְּחֻלְדָּה.
וְכֻלָּן שֶׁעִבְּדָן,
אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה,
טְהוֹרִין,
חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת:
(ג) הַמַּפְשִׁיט בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה,
בִּטְהוֹרָה וּבִטְמֵאָה,
בְּדַקָּה וּבְגַסָּה,
לְשָׁטִיחַ, כְּדֵי אֲחִיזָה;
וּלְחֵמֶת, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הֶחָזֶה.
הַמַּרְגִּיל,
כֻּלּוֹ חִבּוּר לְטֻמְאָה לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא.
עוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר,
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אֵינוֹ חִבּוּר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
חִבּוּר,
עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כֻּלּוֹ:
(ד) עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָר,
הַנּוֹגֵע בַּצִּיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ,
וּבַשַּׂעֲרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ,
טָמֵא.
הָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים,
מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְלֹא בְּמַגָּע,
דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל;
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא.
וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא
בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים
שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן,
שֶׁהוּא טָמֵא;
וּמִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בָּעוֹר?
מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן:
(ה) קוּלִית הַמֵּת וְקוּלִית הַמֻּקְדָּשִׁים,
הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן,
בֵּין סְתוּמִים בֵּין נְקוּבִים,
טָמֵא.
קוּלִית נְבֵלָה וְקוּלִית הַשֶּׁרֶץ,
הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן סְתוּמִים,
טְהוֹרִים;
נְקוּבִים כָּל שֶׁהוּא,
מְטַמְּאִים בְּמַגָּע.
מִנַּיִן שֶׁאַף בְּמַשָּׂא?
תַּלְמוּד לוֹמַר, הַנּוֹגֵעַ וְהַנּוֹשֵׂא.
אֵת שֶׁבָּא לִכְלַל מַגָּע,
בָּא לִכְלַל מַשָּׂא;
לֹא בָּא לִכְלַל מַגָּע,
לֹא בָּא לִכְלָל מַשָּׂא:
(ו) בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ הַמְּרֻקֶּמֶת,
טְהוֹרָה;
נִקְּבָה כָּל שֶׁהוּא,
טְמֵאָה.
עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה,
הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, טָמֵא;
בָּאֲדָמָה, טָהוֹר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר,
טָמֵא:
(ז) הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְּדֻלְדָּלִין בִּבְהֵמָה,
מְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין בִּמְקוֹמָן,
וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר.
נִשְׁחֲטָה בְּהֵמָה,
הֻכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לֹא הֻכְשְׁרוּ.
מֵתָה הַבְּהֵמָה,
הַבָּשָׂר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר.
הָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי,
וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר נְבֵלָה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר:
(ח) הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְּדֻלְדָּלִין בָּאָדָם,
טְהוֹרִין;
מֵת הָאָדָם,
הַבָּשָׂר טָהוֹר.
הָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי,
וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַמֵּת,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט חוליןהפרק הבא»


משנה חולין, פרק ט':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב