משנה חולין ח ניקוד
«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח חולין • הפרק הבא»
(א) כָּל הַבָּשָׂר אָסוּר לְבַשֵּׁל בֶּחָלָב,
- חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.
- וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן,
- חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.
- הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר,
- מֻתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.
הָעוֹף,
- עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל,
- דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- לֹא עוֹלֶה וְלֹא נֶאֱכָל.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- זוֹ מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל.
- בְּאֵיזֶה שֻׁלְחָן אָמְרוּ?
- בְּשֻׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו;
- אֲבָל בְּשֻׁלְחָן שֶׁסּוֹדֵר עָלָיו אֶת הַתַּבְשִׁיל,
- נוֹתֵן זֶה בְּצַד זֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ:
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- שְׁנֵי אַכְסְנָאִין אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד,
- זֶה בָּשָׂר וְזֶה גְּבִינָה,
- וְאֵין חוֹשְׁשִׁין:
- אִם יֵשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה,
- אָסוּר.
- אִם יֵשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה,
- נִעֵר אֶת הַקְּדֵרָה,
- אִם יֵשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה,
- אָסוּר.
- אִם יֵשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה,
- הַכְּחָל,
- קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת חֲלָבוֹ;
- לֹא קְרָעוֹ,
- אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.
- הַלֵּב,
- קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ;
- לֹא קְרָעוֹ,
- אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.
- הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן,
- אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה:
- אָסוּר לְבַשֵּׁל,
- וְאָסוּר בַּהֲנָאָה;
- בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה,
- בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה,
- מֻתָּר לְבַשֵּׁל,
- וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- חַיָּה וָעוֹף אֵינָם מִן הַתּוֹרָה,
- שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:
- פְּרָט לַחַיָּה, וְלָעוֹף, וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
- נֶאֱמַר (דברים יד, כא) "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה",
- וְנֶאֱמַר (שם) "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ";
- אֵת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה,
- אָסוּר לְבַשֵּׁל בֶּחָלָב;
- עוֹף,
- שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה,
- יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בֶּחָלָב?
- אֵת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה,
- תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּחֲלֵב אִמּוֹ";
- יָצָא עוֹף,
- שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם:
- יָצָא עוֹף,
- הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
- הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל קֵבָה כְּשֵׁרָה,
- אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם,
- הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
- אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם,
- כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה,
- קֵבָתָהּ אֲסוּרָה.
- טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה,
- קֵבָתָהּ מֻתֶּרֶת,
- מִפְּנֵי שֶׁכָּנוּס בְּמֵעֶיהָ:
- חֹמֶר בְּחֵלֶב,
- שֶׁהַחֵלֶב מוֹעֲלִין בּוֹ,
- וְחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא;
- מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדָם.
- וְחֹמֶר בְּדָם,
- שֶׁהַדָּם נוֹהֵג בִּבְהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף,
- בֵּין טְמֵאִים וּבֵין טְהוֹרִים;
- וְחֵלֶב, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד:
משנה חולין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב