משנה חולין ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים ואסור להעלותו עם הגבינה על השולחן חוץ מדגים וחגבים הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים העוף עולה עם הגבינה על השולחן ואינו נאכל כדברי בית שמאי בית הלל אומרין לא עולה ולא נאכל אמר רבי יוסי זו מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ובאיזה שולחן אמרו בשולחן שהוא אוכל עליו אבל בשולחן שהוא סודר עליו את התבשיל נותן זה בצד זה ואינו חושש.

(ב) צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהו נוגעים זה בזה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף שני אכסניים אוכלין על שולחן אחד זה בשר וזה גבינה ואינן חוששין.

(ג) טיפת חלב שנפלה על חתיכה אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה נוער את הקדירה אם יש בה בנותן טעם באותה הקדירה אסור הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו המעלה את העוף ואת הגבינה על השולחן אינו עובר בלא תעשה.

(ד) בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהניה בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טמאה או בשר בהמה טמאה וחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהניה רבי עקיבה אומר חיה ועוף אינן מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אימו לא תבשל גדי בחלב אימו (שמות כג יט שמות לד כו דברים יד כא) שלשה פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבילה (דברים יד כא) ונאמר לא תבשל גדי בחלב אימו (שם) את שהוא אסור משום נבילה אסור לבשל בחלב עוף שהוא אסור משום נבילה אינו דין שיהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אימו יצא העוף שאין לו חלב אם.

(ה) קיבת הנוכרי ושל נבילה הרי זו אסורה המעמיד בעורה של קיבה אם יש בו בנותן טעם הרי זו אסורה כשרה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה וטריפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת מפני שהוא כנוס במעיה.

(ו) חומר בחלב מבדם ובדם מבחלב שהחלב מועלין בו וחייבין עליו משום פגול ונותר וטמא מה שאין כן בדם חומר בדם שהדם נוהג בבהמה ובחיה ובעופות בין טמאים ובין טהורים והחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד.

הדף הראשי של משנה חולין ח