משנה חולין ט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) העור והרוטב והקופה והאלל והעצמות והגידים והקרניים והטלפיים מצטרפין לטמא טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות כיוצא בו השוחט בהמה טמאה לנוכרי והיא מפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות עד שתמות או עד שיתיז את ראשה ריבה לטמא טומאת אוכלין ממה שריבה לטמא טומאת נבילות רבי יהודה אומר האלל המכונס אם יש כזית במקום אחד חייבין עליו.

(ב) אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם ועור החזיר של יישוב רבי יוסי אומר אף עור חזיר של בר עור חטורת הגמל הרכה ועור הראש של עגל הרך ועור הפרסות ועור בית הבושת עור השליל ועור שתחת האליה עור האנקה והכוח והלטאה והחומט רבי יהודה אומר הלטאה כחולדה וכלן שעיבדן או שהילך בהן כדי עבדה טהורים חוץ מעור האדם רבי יוחנן בן נורי אומר שמונה שרצים יש להן עורות.

(ג) המפשיט בבהמה ובחיה בטמאה ובטהורה בדקה ובגסה לשטיח כדי אחיזה ולחמת עד שיוציא את כל החזה המרגיל כלו חיבור לטומאה ליטמא ולטמא.

עור שעל הצוואר רבי יוחנן בן נורי אומר אינו חיבור וחכמים אומרין חיבור עד שיפשיט את כלו (ד) עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא היו עליו כשני חציי זיתים מטמאין במגע אבל לא במשא דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר לא במגע ולא במשא ומודה רבי עקיבה בכשני חציי זיתים שהן תחובין בקיסם והסיטן שהוא טמא מפני מה רבי עקיבה מטהר בעור מפני שהעור מבטלן.

קולית המת וקולית המוקדשין הנוגע בהן בין נקובין ובין סתומין טמא קולית הנבילה וקולית השרץ הנוגע בהן סתומין טהורים נקובין כל שהן מטמאין במגע ומנין אף במשא תלמוד לומר הנוגע והנושא (ויקרא יא כז-כח ויקרא יא לט-מ) את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא.

ביצת השרץ המרוקמת טהורה אם ניקבה כל שהוא טמאה שרץ שחצייו בשר וחצייו אדמה הנוגע בבשר טמא ובאדמה טהור רבי עקיבה אומר הנוגע באדמה שכנגד הבשר טמא.

האבר והבשר המדולדלין בבהמה מיטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר נשחטה הבהמה הוכשרו בדמיה דברי רבי מאיר ורבי שמעון אומר לא הוכשרו מתה הבהמה הבשר צריך הכשר האבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר מן הנבילה דברי רבי מאיר ורבי שמעון מטהר.

האבר והבשר המדולדלין באדם טהורים מת האדם הבשר טהור והאבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר מן המת דברי רבי מאיר ורבי שמעון מטהר.

הדף הראשי של משנה חולין ט