משנה חולין ט רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) העור, והרוטב, והקופה,
- והאלל, והעצמות, והגידים,
- והקרניים, והטלפיים -
- מצטרפין לטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות.
- כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לנוכרי, והיא מפרכסת -
- מטמאה טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות,
- עד שתמות, או עד שיתיז את ראשה.
- ריבה לטמא טומאת אוכלין - ממה שריבה לטמא טומאת נבילות.
- רבי יהודה אומר: האלל המכונס -
- אם יש כזית במקום אחד - חייבין עליו.
(ב) אלו שעורותיהן כבשרן -
- עור האדם, ועור החזיר של ישוב,
- רבי יוסי אומר: אף עור חזיר של בר.
- עור חטורת הגמל הרכה, ועור הראש של עגל הרך,
- ועור הפרסות, ועור בית הבושת,
- עור השליל, ועור שתחת האליה,
- עור האנקה, והכוח, והלטאה, והחומט.
- רבי יהודה אומר: הלטאה כחולדה.
- וכולן, שעיבדן או שהילך בהן כדי עבדה -
- טהורים - חוץ מעור האדם.
- עור האדם, ועור החזיר של ישוב,
- רבי יוחנן בן נורי אומר: שמונה שרצים - יש להן עורות.
(ג) המפשיט -
- בבהמה, ובחיה,
- בטמאה, ובטהורה,
- בדקה, ובגסה,
- לשטיח - כדי אחיזה.
- ולחמת - עד שיוציא את כל החזה.
- המרגיל - כולו חיבור לטומאה, ליטמא ולטמא.
[ד] *הערה 1: עור שעל הצוואר -
- רבי יוחנן בן נורי אומר: אינו חיבור.
- וחכמים אומרין: חיבור, עד שיפשיט את כולו.
(ד) עור, שיש עליו כזית בשר -
- הנוגע בציב היוצא ממנו, ובשערה שכנגדו - טמא.
- היו עליו כשני חציי זיתים -
- מטמאין במגע, אבל לא במשא - דברי רבי ישמעאל.
- רבי עקיבה אומר: לא במגע, ולא במשא.
- ומודה רבי עקיבה,
- בכשני חציי זיתים שהן תחובין בקיסם, והסיטן - שהוא טמא.
- מפני מה רבי עקיבה מטהר בעור? - מפני שהעור מבטלן.
(ה) [ה] קולית המת, וקולית המוקדשין -
- הנוגע בהן, בין נקובין ובין סתומין - טמא.
- קולית הנבילה, וקולית השרץ -
- הנוגע בהן סתומין - טהורים.
- נקובין כל שהן - מטמאין במגע.
- ומנין אף במשא?
- תלמוד לומר "הנוגע", "והנושא" (ויקרא יא כז-כח ויקרא יא לט-מ),
- את שבא לכלל מגע - בא לכלל משא,
- לא בא לכלל מגע - לא בא לכלל משא.
(ו) [ו] ביצת השרץ -
- המרוקמת - טהורה.
- אם ניקבה כל שהוא - טמאה.
- שרץ שחציו בשר וחציו אדמה -
- הנוגע בבשר - טמא,
- ובאדמה - טהור.
- רבי עקיבה אומר: הנוגע באדמה שכנגד הבשר - טמא.
(ז) [ז] האבר והבשר המדולדלין בבהמה -
- מיטמאין טומאת אוכלין במקומן, וצריכין הכשר.
- נשחטה הבהמה -
- הוכשרו בדמיה - דברי רבי מאיר.
- ורבי שמעון אומר: לא הוכשרו.
- מתה הבהמה - הבשר צריך הכשר.
- האבר -
- מטמא משום אבר מן החי, ואינו מטמא משום אבר מן הנבילה - דברי רבי מאיר.
- ורבי שמעון - מטהר.
(ח) [ח] האבר והבשר המדולדלין באדם - טהורים.
- מת האדם - הבשר טהור.
- והאבר -
- מטמא משום אבר מן החי, ואינו מטמא משום אבר מן המת - דברי רבי מאיר.
- ורבי שמעון - מטהר.
הערות
[עריכה]- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה חולין ט
משנה חולין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב