משנה חולין ו ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) כִּסּוּי הַדָּם,
נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ,
בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת,
בְּחֻלִּין,
אֲבָל לֹא בְּמֻקְדָּשִׁים.
וְנוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף,
בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן.
וְנוֹהֵג בַּכּוֹי,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק.
וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב;
וְאִם שָׁחֲטוּ, אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ:
(ב) הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה,
וְהַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה,
וְהַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים,
וְקָדָשִׁים בַּחוּץ,
חַיָּה וְעוֹף הַנִּסְקָלִים,
רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
הַשׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ,
הַנּוֹחֵר,
וְהַמְּעַקֵּר,
פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
(ג) חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ
וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן,
חַיָּב לְכַסּוֹת;
בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן,
פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת.
וְכֵן לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן,
אָסוּר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶם.
בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן,
רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶן,
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים;
וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט,
שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים:
(ד) שָׁחַט מֵאָה חַיּוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד,
כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן.
מֵאָה עוֹפוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד,
כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן.
חַיָּה וָעוֹף בְּמָקוֹם אֶחָד,
כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שָׁחַט חַיָּה,
יְכַסֶּנָּה,
וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אֶת הָעוֹף.
שָׁחַט וְלֹא כִּסָּה וְרָאָהוּ אַחֵר,
חַיָּב לְכַסּוֹת.
כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה,
פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת.
כִּסָּהוּ הָרוּחַ,
חַיָּב לְכַסּוֹת:
(ה) דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם,
אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאִית דָּם,
חַיָּב לְכַסּוֹת.
נִתְעָרֵב בְּיַיִן,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
נִתְעָרֵב בְּדַם הַבְּהֵמָה אוֹ בְּדַם הַחַיָּה,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם:
(ו) דָּם הַנִּתָּז, וְשֶׁעַל הַסַּכִּין,
חַיָּב לְכַסּוֹת.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
אֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם דָּם אֶלָּא הוּא;
אֲבָל יֵשׁ שָׁם דָּם שֶׁלֹּא הוּא,
פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
(ז) בַּמֶּה מְכַסִּין, וּבַמָּה אֵין מְכַסִּין?
מְכַסִּין בַּזֶּבֶל הַדַּק,
וּבַחוֹל הַדַּק,
בְּסִיד,
וּבְחַרְסִית,
וּבִלְבֵנָה וּבִמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן.
אֲבָל אֵין מְכַסִּין,
לֹא בַּזֶּבֶל הַגַּס,
וְלֹא בַּחוֹל הַגַּס,
וְלֹא בִּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁלֹא כְתָשָׁן.
וְלֹא יִכְפֶּה עָלָיו אֶת הַכְּלִי.
כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
דָּבָר שֶׁמְּגַדֵּל צְמָחִין,
מְכַסִּין בּוֹ;
וְשֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צְמָחִין,
אֵין מְכַסִּין בּוֹ:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ו חוליןהפרק הבא»


משנה חולין, פרק ו':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב