עיקר תוי"ט על חולין ו

משנה חולין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) לא כו'. כגמרא יליף ליה מקרא:

(ב) (על המשנה) במזומן כו'. דת"ר, אשר יצוד, אין לי אלא אשר יצוד, נצודין ועומדין מאליהן כגון אווזין ותרנגולין מנין, ת"ל ציד מ"מ. א"כ מה ת"ל אשר יצוד, למדך תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת. פירש"י כאלו הוא צד שאינו מזומנת לו, כלומר, לא יאכל בשר תדיר שלא יעני:

(ג) (על המשנה) ואם כו'. ואע"ג דעוקר דבר תורה, עיין ריש פרק י' דיבמות:

(ב)

(ד) (על הברטנורא) היינו ר' שמעון דפרק ה' משנה ג'. וראה דבריו בכסוי, ושנאו בלשון חכמים. ודברי ר"מ באותו ואת בנו, ושנאו בלשון חכמים כו'. גמרא. ועתוי"ט:

(ג)

(ה) (על הברטנורא) דמספקא להו אי רוב מעשיהן מקולקלים או רוב מעשיהן מתוקנים. תוס':

(ו) (על הברטנורא) ולא חיישינן לאחמורי כלל משום דרוב מעשיהם כו' ובהמה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לנו במה נשחטה. הר"נ:

(ד)

(ז) (על המשנה) מאה כו'. טעמא מפרש בברייתא, דחיה הכל במשמע בין מרובה בין מעוטה, וכן עוף. ויראה לי כדכתיב ויהי לי שור וחמור, והא הוה ליה טובא:

(ח) (על המשנה) ולא כו'. דאל"ה הוא קודם. כדת"ר, ושפך וכסה, מי ששפך יכסה:

(ט) (על המשנה) פטור כו'. בגמרא יליף ליה. ועתוי"ט:

(י) (על הברטנורא) וכי חזר ונתגלה מאי הוי הא אדחי ליה [מכסוי, דהא כסהו ונתגלה פטור מלכסות.] אמר רב פפא זאת אומרת אין דחוי אצל מצות [גמרא]:

(ה)

(יא) (על המשנה) חייב כו'. ובפרק ח' דזבחים משנה ו' כתב הר"ב דכשנפל דם לתוך טים, קמא קמא בטיל, אבל הבא לא, דאין דיחוי אצל מצות. גמרא. פירש"י, שבשהולך ורבה עד שנהפכה מראית המים לדם, חזר דם הבטל וניעור וחשוב דם ולא אמרינן הואיל ונדחה ידחה, שאין תורת דיחוי אצל טצות:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(יב) (על המשנה) במה. בגמרא יליף דלאו דוקא עפר. ועתוי"ט:

(יג) (על הברטנורא) וכך פירש הר"מ. אבל בריש פרק ה' דמעשר שני פירש הר"ב, אדמה שעושין ממנה כלי חרס. והוא פירוש התוס'. ועתוי"ט:

(יד) (על הברטנורא) משום דלא מגדל צמחים איצטריך קרא כו'. ור"ת פירש דע"י שריפה מגדל צמחים. ועתוי"ט: