משנה חולין ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כיסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין נוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאינו מזומן ונוהג בכוי מפני שהוא ספק ואין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו.

(ב) השוחט ונמצא טריפה והשוחט לעבודה זרה והשוחט חולין בפנים וקדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלין רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר פטור מלכסות.

(ג) חירש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואים אותם חייבין לכסות בינן לבין עצמן פטורין מלכסות וכן לעניין אותו ואת בנו (ויקרא כב כח) ששחטו ואחרים רואין אותן אסור לשחוט אחריהם בינן לבין עצמן רבי מאיר מתיר לשחוט אחריהן וחכמים אוסרין ומודים שאם שחט שאינו סופג את הארבעים.

(ד) השוחט מאה חיה במקום אחד כיסוי אחד לכלן מאה עופות במקום אחד כיסוי אחד לכלן חיה ועוף במקום אחד כיסוי אחד לכלן רבי יהודה אומר שחט חיה יכסה ואחר כך ישחוט את העוף שחט ולא כיסה וראהו אחר חייב לכסותו כיסהו ונתגלה פטור מלכסות כיסתו הרוח חייב לכסות.

(ה) דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם חייב לכסות נתערב ביין רואין אותו כאילו הוא מים נתערב בדם בהמה ובדם חיה רואין אותו כאילו הוא מים רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם.

(ו) דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אמר רבי יהודה אימתיי בזמן שאין שם דם אלא הוא אבל אם יש שם דם שלא הוא פטור מלכסות.

(ז) במה מכסין ובמה אין מכסין מכסין בזבל דק ובחול דק ובסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשה אבל אין מכסין לא בזבל גס ולא בחול גס ולא בלבנה ולא במגופה שלא כתשה ולא יכפה עליו את הכלי כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל דבר שהוא מגדל צמחים מכסין בו ודבר שאינו מגדל צמחים אין מכסין בו.

הדף הראשי של משנה חולין ו