משנה חולין ה ניקוד
«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה חולין • הפרק הבא»
(א) אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ
- נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ,
- בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ,
- בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת,
- בְּחֻלִּין וּבְמֻקְדָּשִׁין.
- כֵּיצַד?
- הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ חֻלִּין בַּחוּץ,
- שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
- קָדָשִׁים בַּחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת,
- וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין,
- וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים.
- חֻלִּין בִּפְנִים,
- שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
- קָדָשִׁים בִּפְנִים,
- הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל:
- הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל.
- קָדָשִׁים וְחֻלִּין בַּחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת וּפָסוּל,
- וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר,
- וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים.
- חֻלִּין וְקָדָשִׁים בִּפְנִים,
- שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
- קָדָשִׁים וְחֻלִּין בִּפְנִים,
- הָרְאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל.
- חֻלִּין בַּחוּץ וּבִפְנִים,
- הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל.
- קָדָשִׁים בַּחוּץ וּבִפְנִים,
- הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת,
- וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין,
- וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים.
- חֻלִּין בִּפְנִים וּבַחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן פָּסוּל וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְכָשֵׁר.
- קָדָשִׁים בִּפְנִים וּבַחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל:
- הַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה,
- וְהַשּׁוֹחֵט פָּרַת חַטָּאת,
- וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר,
- וַחֲכָמִים מְחַיְּבִין.
- הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ,
- וְהַנּוֹחֵר,
- וְהַמְּעַקֵּר,
- פָּטוּר מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ.
- שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה וּבְנָהּ,
- אֵיזֶה שֶׁלָּקַח רִאשׁוֹן, יִשְׁחַט רִאשׁוֹן;
- וְאִם קָדַם הַשֵּׁנִי, זָכָה.
- שָׁחַט פָּרָה,
- וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵי בָּנֶיהָ,
- סוֹפֵג שְׁמוֹנִים.
- וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵי בָּנֶיהָ,
- שָׁחַט שְׁנֵי בָּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ,
- סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
- שְׁחָטָהּ, וְאֶת בִּתָּהּ, וְאֶת בַּת בִּתָּהּ,
- סוֹפֵג שְׁמוֹנִים.
- שְׁחָטָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ,
- וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט בִּתָּהּ,
- סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
- סוּמַכוּס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:
- סוֹפֵג שְׁמוֹנִים.
- וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט בִּתָּהּ,
- בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה,
- הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ
- צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ:
- אִמָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט,
- בִּתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט;
- וְאֵלּוּ הֵן:
- עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג,
- וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח,
- וְעֶרֶב עֲצֶרֶת,
- וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה;
- וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי,
- אַף עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּגָּלִיל.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- אֵימָתַי?
- בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ רֶוַח;
- אֲבָל יֵשׁ לוֹ רֶוַח,
- אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ.
- וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה
- בְּמוֹכֵר אֶת הָאֵם לֶחָתָן
- וְאֶת הַבַּת לַכַּלָּה,
- שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ;
- בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁנֵיהֶם שׁוֹחֲטִין בְּיוֹם אֶחָד:
- מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ;
- אֲפִלּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים,
- וְאֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ אֶלָּא דִּינָר,
- כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט.
- לְפִיכָךְ אִם מֵת,
- מֵת לַלּוֹקֵחַ.
- אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
- אֵינוֹ כֵן;
- לְפִיכָךְ אִם מֵת,
- מֵת לַמּוֹכֵר:
- הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה.
- אֶת זוֹ דָּרַשׁ שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא:
- נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית (בראשית א, ה):
- "יוֹם אֶחָד",
- וְנֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ (ויקרא כב, כח):
- "יוֹם אֶחָד";
- מַה "יּוֹם אֶחָד" הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית,
- הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה,
- אַף "יוֹם אֶחָד" הָאָמוּר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
- הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה:
- נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית (בראשית א, ה):
משנה חולין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב