משנה חולין ד ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) בְּהֵמָה הַמְּקַשָּׁה לֵילֵד,
וְהוֹצִיא הָעֻבָּר אֶת יָדוֹ, וְהֶחֱזִירָהּ,
מֻתָּר בַּאֲכִילָה.
הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁהֱחֱזִירוֹ,
הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד.
חוֹתֵךְ מֵעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ,
מֻתָּר בַּאֲכִילָה;
מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת,
אָסוּר בַּאֲכִילָה.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא גּוּפָהּ, אָסוּר;
שֶׁאֵינוֹ גוּפָהּ, מֻתָּר:
(ב) הַמְּבַכֶּרֶת הַמְּקַשָּׁה לֵילֵד,
מְחַתֵּךְ אֵבֶר אֵבֶר,
וּמַשְׁלִיךְ לַכְּלָבִים.
יָצָא רֻבּוֹ,
הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר,
וְנִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה:
(ג) בְּהֵמָה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ,
וְהוֹשִׁיט הָרוֹעֶה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בּוֹ,
בֵּין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה,
בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה,
טָהוֹר.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
בִּטְמֵאָה, טָמֵא;
וּבִטְהוֹרָה, טָהוֹר.
הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ,
וּפָשְׁטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בּוֹ,
הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה,
וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה,
עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד:
(ד) בְּהֵמָה הַמְּקַשָּׁה לֵילֵד,
וְהוֹצִיא עֻבָּר אֶת יָדוֹ וַחֲתָכָהּ,
וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת אִמּוֹ,
הַבָּשָׂר טָהוֹר.
שָׁחַט אֶת אִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָהּ,
הַבָּשָׂר מַגַּע נְבֵלָה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
מַגַּע טְרֵפָה שְׁחוּטָה;
מַה מָּצִינוּ בִּטְרֵפָה, שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה,
אַף שְׁחִיטַת בְּהֵמָה תְּטַהֵר אֶת הָאֵבֶר.
אָמַר לָהֶם רַבִּי מֵאִיר:
לֹא;
אִם טִהֲרָה שְׁחִיטַת טְרֵפָה אוֹתָהּ, דָּבָר שֶׁגּוּפָהּ,
תְּטַהֵר אֶת הָאֵבֶר, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גוּפָהּ?
מִנַּיִן לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה?
בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה,
אַף טְרֵפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה;
מַה בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה,
אַף טְרֵפָה, לֹא תְּטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ!
לֹא;
אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה,
שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר,
תֹּאמַר בִּטְרֵפָה,
שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר?
טֹל לְךָ מַה שֶּׁהֵבֵאתָ;
הֲרֵי שֶׁנּוֹלְדָה טְרֵפָה מִן הַבֶּטֶן, מִנַּיִן?
לֹא;
אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה,
שֶׁכֵּן אֵין בְּמִינָהּ שְׁחִיטָה,
תֹּאמַר בִּטְרֵפָה,
שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ שְׁחִיטָה?
בֶּן שְׁמוֹנָה חַי,
אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֲרַתּוּ,
לְפִי שֶׁאֵין בְּמִינוֹ שְׁחִיטָה:
(ה) הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה,
וּמָצָא בָּהּ בֶּן שְׁמוֹנָה חַי אוֹ מֵת,
אוֹ בֶּן תִּשְׁעָה מֵת,
קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ.
מָצָא בֶּן תִּשְׁעָה חַי,
טָעוּן שְׁחִיטָה,
וְחַיָּב בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהֲרַתּוּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוֹרִי אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה,
שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהֲרַתּוּ.
קְרָעָהּ וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי,
טָעוּן שְׁחִיטָה,
לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ:
(ו) בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ
מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַטָּה,
כְּשֵׁרָה;
מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַעְלָה,
פְּסוּלָה.
וְכֵן שֶׁנִּטַּל צֹמֶת הַגִּידִין.
נִשְׁבַּר הָעֶצֶם,
אִם רֹב הַבָּשָׂר קַיָּם,
שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֲרַתּוּ;
וְאִם לָאו,
אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֲרַתּוּ:
(ז) הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה,
וּמָצָא בָּהּ שִׁלְיָא,
נֶפֶשׁ הַיָּפָה תֹּאכְלֶנָּה;
וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה,
לֹא טֻמְאַת אֳכָלִין,
וְלֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת.
חִשֵּׁב עָלֶיהָ,
מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין,
אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת.
שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ,
אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה.
סִימַן וָלָד בָּאִשָּׁה,
וְסִימַן וָלָד בַּבְּהֵמָה.
הַמְּבַכֶּרֶת שֶׁהִפִּילָה שִׁלְיָא,
יַשְׁלִיכֶנָּה לִכְלָבִים;
וּבְמֻקְדָשִׁין,
תִּקָּבֵר.
וְאֵין קוֹבְרִין אוֹתָהּ בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים,
וְאֵין תּוֹלִין אוֹתָהּ בָּאִילָן,
מִפְּנֵי דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד חוליןהפרק הבא»


משנה חולין, פרק ד':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב