משנה חולין ד דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משנה חולין ד: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירה -- מותר באכילה. הוציא את ראשו, אף על פי שהחזירו, הרי זה כילוד.

חותך מעובר שבמעיה -- מותר באכילה. מן הטחול ומן הכליות -- אסור באכילה.

זה הכלל, כל דבר שהוא גופה, אסור. שאינו גופה, מותר.

משנה ב[עריכה]

המבכרת המקשה לילד -- מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים.

יצא רובו -- הרי זה יקבר, ונפטרה מן הבכורה.

משנה ג[עריכה]

בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו, בין בבהמה טמאה, בין בבהמה טהורה, טהור.

רבי יוסי הגלילי אומר, בטמאה - טמא, ובטהורה - טהור.

האשה שמת ולדה בתוך מעיה ופשטה חיה את ידה ונגעה בו -- החיה טמאה טומאת שבעה, והאשה טהורה עד שיצא הולד.

משנה ד[עריכה]

בהמה המקשה לילד והוציא עובר את ידו וחתכה, ואחר כך שחט את אמו -- הבשר טהור.

שחט את אמו ואחר כך חתכה -- הבשר מגע נבלה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, מגע טריפה שחוטה. מה מצינו בטריפה ששחיטתה מטהרתה, אף שחיטת בהמה תטהר את האבר.

  • אמר להם רבי מאיר, לא אם טהרה שחיטת טריפה אותה דבר שגופה, תטהר את האבר דבר שאינו גופה.
  • מנין לטריפה ששחיטתה מטהרתה? בהמה טמאה אסורה באכילה, אף טריפה אסורה באכילה. מה בהמה טמאה אין שחיטתה מטהרתה, אף טריפה לא תטהרנה שחיטתה!
  • לא! אם אמרת בבהמה טמאה -- שלא היתה לה שעת הכושר, תאמר בטריפה -- שהיתה לה שעת הכושר!
  • טול לך מה שהבאת! הרי שנולדה טריפה מן הבטן מנין?
  • לא! אם אמרת בבהמה טמאה -- שכן אין במינה שחיטה, תאמר בטריפה שיש במינה שחיטה?! בן שמונה חי, אין שחיטתו מטהרתו, לפי שאין במינו שחיטה.

משנה ה[עריכה]

השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמונה חי או מת, או בן תשעה מת -- קורעו ומוציא את דמו.

מצא בן תשעה חי --

  • טעון שחיטה, וחייב באותו ואת בנו, דברי רבי מאיר.
  • וחכמים אומרים, שחיטת אמו מטהרתו.
  • רבי שמעון שזורי אומר, אפילו בן שמונה שנים וחורש בשדה -- שחיטת אמו מטהרתו.

קרעה ומצא בה בן תשעה חי -- טעון שחיטה, לפי שלא נשחטה אמו.

משנה ו[עריכה]

בהמה שנחתכו רגליה, מן הארכובה ולמטה -- כשרה; מן הארכובה ולמעלה -- פסולה. וכן שניטל צומת הגידין.

נשבר העצם, אם רוב הבשר קיים, שחיטתו מטהרתו. ואם לאו, אין שחיטתו מטהרתו.

משנה ז[עריכה]

השוחט את הבהמה ומצא בה שליא -- נפש היפה תאכלנה, ואינה מטמאה לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות.

חישב עליה -- מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות.

שליא שיצתה מקצתה -- אסורה באכילה. סימן ולד באשה, וסימן ולד בבהמה.

המבכרת שהפילה שליא -- ישליכנה לכלבים. ובמוקדשין -- תקבר. ואין קוברין אותה בפרשת דרכים, ואין תולין אותה באילן, מפני דרכי האמורי.

משנה חולין ד: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב