משנה חולין ג ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) אֵלּוּ טְרֵפוֹת בַּבְּהֵמָה:
נְקוּבַת הַוֵּשֶׁט,
וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת,
נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ,
נִקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ,
נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְנִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ,
נִטַּל הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר הֵימֶנּוּ כְּלוּם,
הָרֵאָה שֶׁנִּקְּבָה אוֹ שֶׁחָסְרָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת.
נִקְּבָה הַקֵּבָה,
נִקְּבָה הַמָּרָה,
נִקְּבוּ הַדַּקִּין,
הַכָּרֵס הַפְּנִימִית שֶׁנִּקְּבָה,
אוֹ שֶׁנִּקְרַע רֹב הַחִיצוֹנָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַגְּדוֹלָה טֶפַח,
וְהַקְּטַנָּה בְּרֻבָּהּ.
הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקְּבוּ לַחוּץ,
נָפְלָה מִן הַגָּג,
נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ,
וּדְרוּסַת הַזְּאֵב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
דְּרוּסַת הַזְּאֵב בַּדַּקָּה,
וּדְרוּסַת אֲרִי בַּגַּסָּה;
דְּרוּסַת הַנֵּץ בָּעוֹף הַדַּק,
וּדְרוּסַת הַגַּס בָּעוֹף הַגַּס.
זֶה הַכְּלָל:
כֹּל שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַיָּה,
טְרֵפָה:
(ב) וְאֵלּוּ כְּשֵׁרוֹת בַּבְּהֵמָה:
נִקְּבָה הַגַּרְגֶּרֶת אוֹ שֶׁנִּסְדְּקָה;
עַד כַּמָּה תֶּחְסַר?
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַד כָּאִסָּר הָאִיטַלְקִי.
נִפְחֲתָה הַגֻּלְגֹּלֶת וְלֹא נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ,
נִקַּב הַלֵּב וְלֹא לְבֵית חֲלָלוֹ,
נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ,
נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיֵּר הֵימֶנָּה כְּזַיִת,
הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקְּבוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה,
נִטַּל הַטְּחוֹל,
נִטְּלוּ הַכְּלָיוֹת,
נִטַּל לֶחִי הַתַּחְתּוֹן,
נִטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ,
וַחֲרוּתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.
הַגְּלוּדָה,
רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר,
וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין:
(ג) וְאֵלּוּ טְרֵפוֹת בָּעוֹף:
נְקוּבַת הַוֵּשֶׁט,
פְּסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת,
הִכְּתָה חֻלְדָּה עַל רֹאשָׁהּ
מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה,
נִקַּב הַקֻּרְקְבָן,
נִקְּבוּ הַדַּקִּין.
נָפְלָה לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ,
אִם יְרֻקִּים, פְּסוּלִין;
אִם אֲדֻמִּים, כְּשֵׁרִים.
דְּרָסָהּ, וּטְרָפָהּ בַּכֹּתֶל,
אוֹ שֶׁרִצְּצַתָּה בְּהֵמָה וּמְפַרְכֶּסֶת,
וְשָׁהֲתָה מֵעֵת לָעֵת וּשְׁחָטָהּ,
כְּשֵׁרָה:
(ד) וְאֵלּוּ כְּשֵׁרוֹת בָּעוֹף:
נִקְּבָה הַגַּרְגֶּרֶת אוֹ שֶׁנִּסְדְּקָה,
הִכְּתָה חֻלְדָּה עַל רֹאשָׁהּ
מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה,
נִקַּב הַזֶּפֶק;
רַבִּי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ נִטַּל.
יָצְאוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ וְלֹא נִקְּבוּ,
נִשְׁתַּבְּרוּ גַּפֶּיהָ,
נִשְׁתַּבְּרוּ רַגְלֶיהָ,
נִמְרְטוּ כְּנָפֶיהָ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם נִטְּלָה הַנּוֹצָה, פְּסוּלָה:
(ה) אֲחוּזַת הַדָּם,
וְהַמְּעֻשֶּׁנֶת,
וְהַמְּצֻנֶּנֶת,
וְשֶׁאָכְלָה הַרְדּוּפְנִי,
וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים,
אוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מַיִם הָרָעִים,
כְּשֵׁרָה.
אָכְלָה סַם הַמָּוֶת,
אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ,
מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה,
וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת:
(ו) סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶמְרוּ מִן הַתּוֹרָה,
וְסִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֶמְרוּ.
אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים:
כָּל עוֹף הַדּוֹרֵס,
טָמֵא;
כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וְזֶפֶק, וְקֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף,
טָהוֹר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
כָּל עוֹף הַחוֹלֵק אֶת רַגְלָיו,
טָמֵא:
(ז) :וּבַחֲגָבִים,
כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,
וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם,
וְקַרְסֻלַּיִם,
וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רֻבּוֹ;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
וּשְׁמוֹ חָגָב.
וּבַדָּגִים,
כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד.
וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין,
הַקְּבוּעִין בּוֹ;
וּסְנַפִּירִין,
הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ג חוליןהפרק הבא»


משנה חולין, פרק ג':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב