משנה חולין ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

אחוזת הדם, והמעושנת, והמצוננת, ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת תרנגולים, או ששתתה מים הרעים, כשרה.

אכלה סם המות או שהכישה נחש, מותרת משום טריפה, ואסורה משום סכנת נפשות.

נוסח הרמב"ם

אחוזת הדם והמעושנת ושאכלה הרדופני ושאכלה צואת התרנגולין או ששתת מים הרעים כשרה אכלה סם המות או שנשכה נחש מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות.

פירוש הרמב"ם

אחוזת דם והמעושנת והמצוננת ושאכלה כו': אחוזת הדם הוא שגבר עליה הדם עד שחונקה: והמעושנת שגבר עליה המרה השחורה (אמרו בברייתא) והמצוננת שגברה עליה הליחה הלבנה עד שנתבטלו חושיה ולא זכרו תגבורת המרה האדומה לפי שהוא בבהמות מועטת ביותר כמו שנתבאר בספרי רפואות הבהמות: והרדפני הוא עשב כשאוכלים אותו הבהמות הורג אותן ואינו מזיק לבני אדם כמו צואת התרנגולים: ומה שאמר סם המות רוצה לומר הדבר שהורג את האדם אם אכל ממנו לפי שיש דברם הם מזון יפה למין ידוע מבעלי חיים וסם המות לבעלי חיים אחרים וזה מפורסם אצל הרופאים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אחוזת הדם - שאחזה דם וחלתה:

והמעושנת - שנכנס עשן בגופה:

והמצוננת - חולי מחמת צינה. ורמב"ם פירש אחוזת הדם שגבר עליה הדם, והמעושנת שגברה עליה הליחה השחורה, והמצוננת שגברה עליה הליחה הלבנה. ולא הזכיר הליחה הרביעית שהיא האדומה, לפי שאינה מצויה כל כך בבהמות:

הרדופני - סם המות דבהמה. וכן צואת התרנגולים, הבהמות האוכלות ממנה מתות:

מים הרעים - מים מגולים:

סם המות - דבר שהוא סם המות לאדם ואינו סם המות לבהמה:

פירוש תוספות יום טוב

אחוזת הדם כו'. השתא תנן לחליים שיארעו בכל הגוף:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אחוזת הדם:    תוס' פ' לולב הגזול (סוכה דף ל"ב.) וביד שם פ' עשירי סימן ח'. וברפי"ב דהלכות רוצח ושמירת נפש:

ושאכלה הרדופני וכו' עד אכלה סם המות או שהכישה נחש מותרת משום טרפה ואסורה משום סכנת נפשות:    פי' בערוך הרדופני אילן גדל על פני המים ועושה פרחים דומין לשושנים והם מרים ביותר והוא סם המות של בהמה ע"כ. ורש"י ז"ל פי' בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ט) הירדוף עץ שהמתיק משה בו את מי מרה ואמרינן בסוטה נס בתוך נס שהוא היה מר והוא הירדוף ע"כ. ועיין במ"ש שם סימן ו'. ובגמ' רמי עלה דהתניא בברייתא אכלה הרדופני או סם המות כשרה ומשני ברייתא בסם המות דידה ומתני' בסם המות דאדם ופרכינן הא בברייתא קתני בהדיא הרדופני כשרה דהיינו סם המות דבהמה ומשני תרי גווני סם המות דבהמה קתני בברייתא ותרויהו להיתרא ותנא דמתני' חנא חד דבהמה להיתרא וחד דאדם לאיסורא ואע"ג דאיסור מים הרעים היינו משום שמא שתה מהם נחש כיון שהוא ספק וחששא רחוקה לא החמירו לאוסרה אפילו משום סכנות נפשות אבל בסיפא שנשכה ודאי נחש אסרוה משום סכנת נפשות והה"נ לספק נשוכה דצריכה בדיקה כדאיתא בגמ' כך נלע"ד. ועוד נלע"ד דבהמה שאכלה הרדופני או צואת תרנגולים או שלקתה בחד מאלו החוליים אע"פ שהיא כשרה מ"מ בעינן שתפרכס דלא גרעא ממסוכנת דתנן בה לעיל פ' שני דבעי' פרכוס וכן משמע מדברי הרשב"א ז"ל שהביא ב"י ביורה דעה סימן ס':

או שהכישה נחש:    מ"מ או שנשכה:

תפארת ישראל

יכין

אחוזת הדם:    שנתרבה דמה פתאום. ועד השתא הוה נקט תנא בחולי שבאברים. והשתא נקט חולי של כל גופה:

והמעושנת:    שנכנס עשן בגופה:

והמצוננת:    שנצטננה:

ושאכלה הרדופני:    מין עשב והוא סם המות לבהמה:

ושאכלה צואת תרנגולים:    שהבהמות מתות כשיאכלוה:

או ששתת מים הרעים:    מים מגולים. דאפשר ששתה מהן נחש. וה"ה שאר חולי שהוחלה כל גופה על ידו. רק נקט הנהו שמסתכנת בהן ביותר:

כשרה:    ודינה כשאר מסוכנת [לעיל פ"ב מ"ו]:

אכלה סם המות:    ר"ל דבר שהוא סם המות לאדם ולא לבהמה:

או שהכישה נחש:    שהאוכל מבשרה מסתכן:

ואסורה משום סכנת נפשות:   :

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים