משנה חולין ה רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) "אותו ואת בנו" (ויקרא כב כח) נוהג -
- בארץ, ובחוצה לארץ,
- בפני הבית, ושלא בפני הבית,
- בחולין, ובמוקדשין.
- כיצד?
- השוחט אותו ואת בנו -
- חולין בחוץ - שניהם כשרין,
- והשני סופג את הארבעים.
- קדשים בחוץ - הראשון חייב כרת,
- ושניהם פסולין, ושניהם סופגין את הארבעים.
- חולין בפנים - שניהם פסולין,
- והשני סופג את הארבעים.
- קדשים בפנים - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
- חולין בחוץ - שניהם כשרין,
(ב) חולין וקדשים בחוץ - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
- קדשים וחולין בחוץ - הראשון חייב כרת ופסול,
- והשני כשר, ושניהם סופגין את הארבעים.
- חולין וקדשים בפנים - שניהם פסולים,
- והשני סופג את הארבעים.
- קדשים וחולין בפנים - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
- חולין בחוץ ובפנים - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
- קדשים בחוץ ובפנים - הראשון חייב כרת,
- ושניהם פסולין, ושניהם סופגין את הארבעים.
- חולין בפנים ובחוץ - הראשון פסול ופטור,
- והשני סופג את הארבעים וכשר.
- קדשים בפנים ובחוץ - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
(ג) [ב] *הערה 1: השוחט ונמצא טריפה,
- והשוחט לעבודה זרה,
- והשוחט פרת חטאת,
- ושור הנסקל, ועגלה ערופה -
- רבי שמעון - פוטר.
- וחכמים - מחייבין.
- השוחט ונתנבלה בידו,
- והנוחר, והמעקר - פטור משום "אותו ואת בנו" (ויקרא כב כח).
[ג] שנים שלקחו פרה ובנה -
- איזה שלקח ראשון - ישחוט ראשון.
- ואם קדם השני - זכה.
- השוחט פרה ושני בניה - סופג שמונים.
- שחט שני בניה, ואחר כך שחטה - סופג את הארבעים.
- שחטה, ואת בתה, ואת בת בתה - סופג שמונים.
- שחטה, ואת בת בתה,
- ואחר כך שחט את בתה - סופג את הארבעים.
- סומכוס אומר, משום רבי מאיר: סופג שמונים.
[ד] בארבעה פרקים בשנה,
- המוכר בהמה לחברו, צריך להודיעו -
- אמה מכרתי לשחוט, בתה מכרתי לשחוט,
- ואלו הן -
- ערב יום טוב האחרון של חג,
- וערב יום טוב הראשון של פסח,
- וערב העצרת,
- וערב ראש השנה.
- וכדברי רבי יוסי הגלילי - אף ערב יום הכיפורים בגליל.
- אמר רבי יהודה: אימתי? - בזמן שאין לו ריוח,
- אבל אם יש לו ריוח - אינו צריך להודיע.
- מודה רבי יהודה,
- במוכר את האם לחתן, ואת הבת לכלה - שהוא צריך להודיע,
- שהדבר ידוע - ששניהם שוחטין ביום אחד.
- המוכר בהמה לחברו, צריך להודיעו -
(ד) [ה] בארבעה פרקים אלו - משחיטין את הטבח על כורחו,
- שאפילו שור שוה אלף דינר,
- ואין ללוקח אלא דינר - כופין אותו לשחוט,
- לפיכך, אם מת - מת ללוקח.
- אבל, בשאר כל ימות השנה - אינו כן,
- לפיכך, אם מת - מת למוכר.
(ה) [ו] יום אחד, האמור ב"אותו ואת בנו" (ויקרא כב כח) -
- היום הולך אחר הלילה.
- זו דרש שמעון בן זומא -
- נאמר במעשה בראשית: "יום אחד" (בראשית א ה),
- ונאמר באותו ואת בנו: "יום אחד" (ויקרא כב כח),
- מה יום אחד האמור במעשה בראשית - היום הולך אחר הלילה,
- אף יום אחד האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה.
הערות
[עריכה]- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה חולין ה
משנה חולין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב