משנה גיטין ג ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ג, גיטין • הפרק הבא >>

פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִשָּׁה, פָּסוּל.

כֵּיצַד?

הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק,

וְשָׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין:

אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי,

וְאָמַר: זֶה שְׁמִי וְזֶה שֵׁם אִשְׁתִּי,

פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.

יָתֵר מִכֵַּן,

כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ,

מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ:

שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ,

פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.

יָתֵר מִכַּן,

הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין,

כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה,

לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה.

יָתֵר מִכֵּן,

אָמַר לַלַּבְלָר: כְּתֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ,

פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ:

(ב)

הַכּוֹתֵב טָפְסֵי גִּטִּין,

צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הַזְּמָן.

שְׁטָרֵי מִלְוֶה,

צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַמַּלְוֶה, מְקוֹם הַלֹּוֶה,

מְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַזְּמָן.

שְׁטָרֵי מֶקַּח,

צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר,

וּמְקוֹם הַמָּעוֹת,

וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה וּמְקוֹם הַזְּמָן,

מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה.

רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל בְּכֻלָּן.

רַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכֻלָּן,

חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים,

שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָתַב לָהּ", (דברים כד, א),

לִשְׁמָהּ:

(ג)

הַמֵּבִיא גֵּט וְאָבַד הֵימֶנּוּ,

מְצָאוֹ לְאַלְתַּר, כָּשֵׁר;

וְאִם לָאו, פָּסוּל.

מְצָאוֹ בַּחֲפִיסָה אוֹ בִּדְלֻסְקְמָא,

אִם מַכִּירוֹ, כָּשֵׁר.

הַמֵּבִיא גֵּט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה,

נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם.

בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן,

וְהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם,

אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם.

הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם,

מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם:

(ד)

שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים, וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו:

עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם,

וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם,

וְעַל הַיּוֹצֵא לִדּוֹן,

שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּמִין.

אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם,

וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם,

וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג,

נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים;

בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן,

וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל,

לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה:

(ה)

הַמֵּבִיא גֵּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְחָלָה,

הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר.

וְאִם אָמַר לוֹ: טֹל לִי הֵימֶנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי,

לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר,

שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנוֹ בְּיַד אַחֵר:

(ו)

הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, וְחָלָה,

עוֹשֶׂה בֵּית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ,

וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.

וְאֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם,

אֶלָּא אוֹמֵר: שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי:

(ז)

הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי,

לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן,

מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין,

וְאֵינוֹ חוֹשֵׁש שֶׁמָּא מֵת הַכֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי,

אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי.

מֵתוּ,

צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין.

אִם הִלְוָן בִּפְנֵי בֵּית דִּין,

אֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין:

(ח)

הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת,

מָעוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,

מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין.

אִם אָבְדוּ,

הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת,

דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן:

בַּקָּדִים שֶׁל מוֹצָאֵי הַחַג,

וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר,

וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת הַמַּיִם בַּבֹּסֶר:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ג, גיטין • הפרק הבא >>

משנה גיטין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב