משנה גיטין ב ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ב גיטיןהפרק הבא»


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם,

וְאָמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתַּם,
בְּפָנַי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַי נִכְתַּב,
בְּפָנַי נִכְתַּב כֻּלּוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ,
בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם כֻּלּוֹ,
פָּסוּל.
אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתַּם,
פָּסוּל.
שְׁנַיִם אוֹמְרִים: בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב,
וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּפָנַי נֶחְתַּם,
פָּסוּל;
וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.
אֶחָד אוֹמֵר: בְּפָנַי נִכְתַּב,
וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם,
כָּשֵׁר:
(ב)

נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,

בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,
בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,
כָּשֵׁר.
בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,
פָּסוּל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר,
שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַּלַּיְלָה, פְּסוּלִין,
חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים:
(ג)

בַּכֹּל כּוֹתְבִין:

בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא,
וּבְקוֹמוֹס, וּבְקַנְקַנְתּוֹם,
וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל קַיָּמָא.
אֵין כּוֹתְבִין לֹא בְּמַשְׁקִים,
וְלֹא בְּמֵי פֵּרוֹת,
וְלֹא בְּכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם.
עַל הַכֹּל כּוֹתְבִין,
עַל הֶעָלֶה שֶׁל זַיִת,
וְעַל הַקֶּרֶן שֶׁל פָּרָה וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הַפָּרָה,
עַל הַיָּד שֶׁל עֶבֶד וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הָעֶבֶד.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים,
וְלֹא עַל הָאֳכָלִין:
(ד)

אֵין כּוֹתְבִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע.

כְּתָבוֹ בִּמְחֻבָּר, תְּלָשׁוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ,
כָּשֵׁר.
רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל,
עַד שֶׁתְּהֵא כְּתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר:
אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף;
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין:
(ה)

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתּוֹב אֶת הַגֵּט,

אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן;
הָאִשָּׁה כּוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ,
וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבָרוֹ;
שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו.
הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט,
חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְסוּמָא, וְנָכְרִי:
(ו)

קִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל,

חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ,
סוּמָא וְנִתְפַּתֵּחַ,
שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפֶּה,
נָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר,
פָּסוּל.
אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקֵּחַ,
פָּתוּחַ וְנִסְתַּמֵּא וְחָזַר וְנִתְפַּתֵּחַ,
שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטֶּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפֶּה,
כָּשֵׁר.
זֶה הַכְּלָל:
כֹּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּדַעַת, כָּשֵׁר:
(ז)

אַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר: מֵת בַּעְלָהּ,

נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּטָּהּ:
חֲמוֹתָהּ,
וּבַת חֲמוֹתָהּ,
וְצָרָתָהּ,
וִיבִמְתָּהּ,
וּבַת בַּעְלָהּ.
מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה?
שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ.
הָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה אֶת גִּטָּהּ,
וּבִלְבַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לוֹמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ב גיטיןהפרק הבא»