משנה גיטין א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לדף הראשי • פרק א גיטיןהפרק הבא»


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם,

צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלֹד.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר "בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם",
אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם, וְהַמּוֹלִיךְ.
וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם,
צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא:
(ב)

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח, וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח;
מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם, וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם;
מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן, וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגִטִּין:
(ג)

הַמֵּבִיא גֵּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.
אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו.
הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם,
וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם,
אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו:
(ד)

אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שָׁווּ לְמוֹלִיךְ וּלְמֵבִיא.

וְזוֹ אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִּטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים:
(ה)

כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל,

חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.
מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה,
וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כּוּתִים,
וְהִכְשִׁיר.
כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם,
אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם,
כְּשֵׁרִים,
חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף אֵלּוּ כְּשֵׁרִין;
לֹא הֻזְכְּרוּ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט:
(ו)

הָאוֹמֵר: תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי,

וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי,
אִם רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחֲזֹר,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּגִטֵּי נָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים;
לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו,
וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו.
שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ, רַשַּׁאי;
וְשֶׁלֹא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי.
אָמַר לָהֶם:
וַהֲרֵי הוּא פּוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה,
כְּשֵׁם שֶׁהוּא פּוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ.
הָאוֹמֵר: תְּנוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי,
וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי,
וָמֵת,
לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.
תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וָמֵת,
יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה:
לדף הראשי • פרק א גיטיןהפרק הבא»