משנה גיטין א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם רבן גמליאל אומר אף המביא מרקם ומן ההגר רבי אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד וחכמים אומרין אין צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מאגמוניה לאגמוניה.

(ב) רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון ולדרום ואשקלון כדרום מעכו ולצפון ועכו כצפון רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטים.

(ג) המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו המביא גט ממדינת הים ואינו יכל לומר בפניי נכתב ובפניי נחתם אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו.

(ד) אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שווים במוליך ובמביא זו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים.

(ה) כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אישה והיו עדיו עדי כותים והכשיר כל השטרות העולות בערכיות של גוים אף על פי שחותמיהן גוים כשרים חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים רבי שמעון אומר כלם כשרים לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט.

(ו) האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי אם רצה להחזיר בשניהם יחזיר דברי רבי מאיר וחכמים אומרין בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדים לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי ושלא יזון את אשתו אינו רשאי אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו מן התרומה אמרו לו מפני שהוא כקניינו האומר תן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי ומת לא ייתנו לאחר מיתה תנו מנה לאיש פלוני ומת ייתנו לאחר מיתה.

הדף הראשי של משנה גיטין א