משנה גיטין א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) המביא גט - ממדינת הים,

צריך שיאמר: בפני נכתב, ובפני נחתם.

רבן גמליאל אומר:

אף המביא - מרקם, ומן ההגר.

רבי אליעזר אומר:

אפילו מכפר לודים - ללוד.

וחכמים אומרין:

אין צריך שיאמר - בפני נכתב, ובפני נחתם,

אלא - המביא ממדינת הים.

והמוליך והמביא, ממדינה למדינה - במדינת הים,

צריך שיאמר: בפני נכתב, ובפני נחתם.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

אפילו מאגמוניה - לאגמוניה.

(ב) רבי יהודה אומר:

מרקם למזרח - ורקם כמזרח,

מאשקלון ולדרום - ואשקלון כדרום,

מעכו ולצפון - ועכו כצפון.

רבי מאיר אומר:

עכו כארץ ישראל - לגיטים.

<(ג) קטע התחלה=הלכה ג/>המביא גט - בארץ ישראל,

אינו צריך שיאמר: בפני נכתב, ובפני נחתם.

אם יש עליו עוררין - יתקיים בחותמיו.

המביא גט - ממדינת הים,

ואינו יכול לומר: בפני נכתב, ובפני נחתם,

אם יש עליו עדים - מתקיים בחותמיו.

(ד) אחד גיטי נשים - ואחד שחרורי עבדים,

שווים - במוליך, ובמביא,

זו אחת מן הדרכים,

ששוו גיטי נשים - לשחרורי עבדים.

(ה) כל גט, שיש עליו עד כותי - פסול,

חוץ מגיטי נשים - ושחרורי עבדים.

מעשה,

שהביאו לפני רבן גמליאל, לכפר עתני - גט אישה,

והיו עדיו עדי כותים - והכשיר.

כל השטרות - העולות בערכיות של גוים,

אף על פי שחותמיהן גוים - כשרים,

חוץ מגיטי נשים - ושחרורי עבדים.

רבי שמעון אומר:

כולם - כשרים,

לא הוזכרו - אלא בזמן שנעשו בהדיוט.

(ו) האומר: תנו גט זה - לאשתי,

ושטר שחרור זה - לעבדי,

אם רצה להחזיר בשניהם - יחזיר,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

בגיטי נשים - אבל לא בשחרורי עבדים,

לפי שזכין לו לאדם - שלא בפניו,

ואין חבין לו - אלא בפניו,

שאם ירצה שלא לזון את עבדו - רשאי,

ושלא יזון את אשתו - אינו רשאי.

אמר להם:

והרי הוא פוסל את עבדו - מן התרומה,

כשם שהוא פוסל את אשתו - מן התרומה?

אמרו לו:

מפני שהוא - כקניינו.

האומר: תן גט זה - לאשתי,

ושטר שחרור זה - לעבדי,

ומת - לא יתנו לאחר מיתה.

תנו מנה - לאיש פלוני,

ומת - יתנו לאחר מיתה.

הדף הראשי של משנה גיטין א

משנה גיטין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב